באחרונה הוצע להעלות את שכר המינימום בישראל מהרמה הנוכחית של 4,300 שקל לחודש למשרה מלאה, ל–5,608 שקל בחודש (30 שקל לשעה). צעד כזה צפוי לפגוע משמעותית במחפשי עבודה, במעסיקים קטנים וביוקר המחיה. בנוסף, לצעד כזה עלולות להיות השלכות על המרקם החברתי בישראל, לאור הצורך הגובר בעובדים זרים.
אין בקביעה זו משום הטלת ספק ביכולת העקרונית של שכר מינימום להשפיע לטובה על מצבם של העובדים מעוטי השכר. בשונה מהתפישות שרווחו בשנות ה–80, כיום הדעה הרווחת בקרב אנשי מקצוע היא שרף שכר המינימום שמהווה סיכון למשק, גבוה ממה שנדמה היה אז.
העלאת שכר המינימום באוקטובר 2012 ל–4,300 שקל לחודש הביאה תועלת משמעותית למאות אלפי שכירים. מחקר שביצענו בפורום קהלת מצביע אמנם על פגיעה ניכרת בתעסוקה בעקבות צעד זה (אבדן של כ–40 אלף משרות), אבל לא ברור שפגיעה זו עולה על התועלת שצעד זה הביא ליותר מ–300 אלף שכירים משתכרי שכר מינימום. פה נסביר למה אנו סבורים שקיים סיכון גבוה לכך שהעלאה נוספת תזיק הרבה יותר משתעזור.
הדיון בארה”ב סביב העלאת שכר המינימום נוגע לרמה הנמוכה משמעותית במונחים יחסיים משכר המינימום ששורר כבר כיום בישראל. ההצעה של נשיא ארה”ב, ברק אובמה, שנדחתה באחרונה על ידי הקונגרס האמריקאי, להעלות את שכר המינימום ל–10.10 דולרים מציירת שכר מינימום שהוא כ–40% מהשכר הממוצע במשק וכ–50% מהשכר החציוני. גם בגרמניה שכר המינימום החדש מגיע רק ל–50% השכר החציוני. כבר היום שכר המינימום בישראל גבוה משמעותית משיעורים אלה: יותר מ–45% מהשכר הממוצע וכ–60% מהשכר החציוני. במונחי ארה”ב, שכר המינימום בישראל כבר כיום הוא יותר משווה ערך ל–11 דולר לשעה.
דו”ח בנק ישראל מ–2011 מראה רק שתי מדינות ב–OECD שבהן שכר המינימום גבוה יותר מבישראל ביחס לשכר החציוני. כלומר שכר המינימום בישראל גבוה משמעותית במונחים יחסיים ממדינות אחרות הפועלות כיום להעלות את שכר המינימום, ולכן לא נכון ללמוד מהן.
משתנה חשוב נוסף הוא שיעור משתכרי שכר מינימום. אם בארה”ב פחות מ–5% מהעובדים משתכרים שכר מינימום או פחות, ולכן העלאת השכר לא צפויה לפגוע משמעותית בתעסוקה, הרי שהשיעור בישראל הוא כ–13%. כתוצאה מכך העלאת שכר המינימום משמעותה שעובדים רבים יקבלו תוספת במשכורת – וכשההשפעה כה רחבה, קרוב לוודאי שרבים לא ימצאו עבודה.
למס הכנסה שלילי יש יתרונות רבים על פני העלאת שכר מינימום, שחוקרים רבים עמדו עליהם:
מיקוד: אפשר כפתרון חלקי להנהיג מס הכנסה שלילי ברמה של משק בית ולא של עובד יחיד. חשיבות מיקוד זה עולה ממחקר שביצענו, שגילה כי רוב מקבלי שכר מינימום אינם שייכים לבתים עניים, ושלהעלאת שכר המינימום יש השפעה קטנה על שיעור העוני.
הוגנות ושקיפות: שכר מינימום הוא למעשה מס לא כל כך הוגן, שנופל רק על מעסיקים בשכר מינימום ועל הלקוחות שלהם – ציבור שבעצמו פגיע במידה ניכרת. נכון יותר שכלל הציבור יישאו במס העזרה לכלל המשפחות הנזקקות.
היקף מס הכנסה שלילי בישראל כיום קטן מאוד ביחס לרמה הנהוגה בארה”ב ובבריטניה, לעומת שכר המינימום שהוא ברמה גבוהה יחסית. יש לאזן את השימוש בכלי מדיניות אלה.
יש צורך במדיניות מושכלת לשיפור תנאי ההעסקה בישראל. שכר מינימום הוא כלי חשוב במדיניות זו, אבל ברמתו הנוכחית בישראל כלי זה מיצה את עצמו. העלאה נוספת כיום תביא לברכה לשכירים רבים, אבל תפגע בתעסוקה, ביוקר המחיה, בבעלי עסקים קטנים ובמרקם האזרחי במדינה. יש להתמקד כעת בפתרונות אחרים, כמו הרחבת מס הכנסה שלילי ושיפור התחרותיות.
המאמר פורסם לראשונה באתר TheMarker
