מחקר מדיניות זה עוסק בתחבורה השיתופית וממליץ על מדיניות רצויה לשילובה בישראל. התחבורה השיתופית היא אחד היישומים המפותחים והמצליחים של רעיון הצרכנות השיתופית (sharing economy), אשר הולך וצובר תאוצה ונפח שוק בשנים האחרונות במגוון תחומים של צרכנות ומסחר.
במצב החוקי השורר כיום בישראל שוק ההסעות בשכר סגור בפני תחרות, בשל איסור ההסעה בשכר החל על רכב שאינו מונית ועל נהג שאינו נהג מונית. שוק המוניות כפוף לאסדרה הדוקה, בדמות זכיונות ופיקוח על מחירים. רוב צורותיה של התחבורה השיתופית אסורות כיום בישראל על-פי הדין, אשר אוסר הסעה בשכר שלא במסגרת ענף המוניות.
במוקד נייר עמדה זה עומדת הצעה, אשר תפתח את לרפורמה יסודית בתחום השוק ותאפשר קליטה ויישום של רעיון התחבורה השיתופית בישראל. נייר העמדה יציע פתרונות מומלצים בכל תחומי האסדרה הרלוונטיים – הרישוי, הביטוח, המיסוי ודיני העבודה – ויתייחס לשאלות נוספות הכרוכות באימוץ רעיון התחבורה השיתופית.
יש לציין כי נייר זה אינו עוסק בשוק ההיסעים כולו, אלא בהסעה ברכבים פרטיים בלבד. לפיכך, הרפורמה המוצעת נוגעת במוניות אך לא באוטובוסים, באוטובוסים זעירים, ברכבים מדבריים לתיירות, בהסעת תלמידים ונכים, וכיוצא באלה. התחומים שנזכרו מוסדרים בחוק באופן ספציפי לנוכח הצרכים הייחודיים להם, כך שעניינם חורג מגבולותיו של נייר זה.
בפרק א נציג בקצרה את הצרכנות השיתופית ויתרונותיה, ואת התחבורה השיתופית, שהיא אחד היישומים המוצלחים של הצרכנות השיתופית. במסגרת זו נדון במהותו של השינוי שהתחבורה השיתופית נושאת בכנפיה, אשר מצדיק את אימוץ הרפורמה המוצעת בנייר זה.
בפרק ב יידונו שיקולי המדיניות בשאלת התחבורה השיתופית. נבחן את הטענות המרכזיות הנטענות נגד התחבורה השיתופית בהיבטים של מחיר הנסיעה, ביטחון הנוסעים, העומס בכבישים וההשפעה על התחבורה הציבורית. אנו סבורים כי רצוי ללמוד מן הניסיון שנצבר ברחבי העולם בתחום, תוך הסתייעות במחקרים שבחנו את ההיבטים הללו.
בפרק ג נציג את עיקרי המודל הרצוי להנהגת תחבורה שיתופית בישראל, על היבטיו השונים.
בפרקים ד ואילך נדון בפירוט בסוגיות האסדרה השונות הכרוכות ביישום המודל ובפתרונות שאנו מציעים לה.
