לפרק המלא   הקדמה   מאז הצטרפותה של ישראל לארגון ה- OECD , היא השתתפה בפרוייקטים ייחודיים של הערכה ומדידה של מערכות המשק והמדינה ושל תחומים חברתיים. אחד הפרויקטים הללו הוא הרכבת מדד הרגולציה בשווקי המוצרים, מדד ה- PMR .(Product Market Regulation) מדד זה מספק הערכה לגבי המידה שבה הרשויות והרגולציה במדינות השונות מעודדות את היווצרותו של משק דינמי ותחרותי. הספרות המחקרית בתחום מעלה שקיים מתאם חזק בין רגולציה המעודדת תחרותיות לבין צמיחה כלכלית ורמת חיים. לפי מדד זה המצב בישראל אינו טוב ביחס למדינות החברות ב-OECD. הליקויים העיקריים במקרה של ישראל הם קיומה של רגולציה מגבילה וחונקת, המפריעה למסחר ולהשקעות ומקשה מאוד על רישוי עסקים בענפים רבים; קשיים בהתנהלות מול הרשויות אם בגלל היעדר הנגשה מספקת של הדרישות החוקיות ואם בגלל ריבוי כללים ותקנות המקשים על עמידה בכללים ואפילו על עצם הבנתם; חסמי כניסה חוקיים בענפי רשת ובענפי שירותים שונים, המונעים כניסה של מתחרים חדשים לענף; וכן פיקוח על מחירים, שנותר נרחב בהרבה ביחס למדינות מפותחות אחרות שרובן הולכות ומצמצמות את תחומו באופן משמעותי בשנים האחרונות. על רקע זה נראה כי טמון ערך רב בשיפור המדיניות בתחום ובפרט באימוץ צעדים שנעשו ברוב המדינות החברות בארגון:

• תיעוד מקיף של התקנות הקיימות והנגשתן לציבור הרחב בחינם.
• הקלה ופישוט של בקשת ומתן אישורים לפעילות עסקית, למשל בגישת one-stop-shop שמשמעותה הגשת כל האישורים מול רשות אחת ולא מול גורמים ממשלתיים רבים ושונים.
• הסרת מגבלות חוקיות ורגולטוריות המונעות כניסה של מתחרים חדשים לענפים רבים במשק כדוגמת תעופה, תובלה יבשתית, דואר וקמעונאות בענפי הבגדים והמזון.
• קיום תכנית לטווח ארוך להפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים ועל אזרחים.
• המשך הפחתת הפיקוח על מחירי מוצרים שונים.
• הנהגת יחס אחיד כלפי חברות ישראליות וזרות והימנעות מצעדים מונעי סחר.

להמשך הפרק המלא