מבוא

מסמך זה מתאר את מצבה של ישראל בכל הנוגע לנגיף הקורונה, עם תחילתו של הסגר השני. נגיף הקורונה וההתמודדות עימו מהווה אירוע מתגלגל, אשר הידע המדעי והנתונים לגביו והשפעותיו, בישראל וברחבי העולם, מתעדכנים כל העת. מטרתו של מסמך זה לעשות מעט סדר בנתונים הידועים עד כה וכן להוות מענה למספר טענות בולטות בשיח הציבורי. תאריך העדכון של המסמך מופיע בראשו ואנו נשתדל לעדכנו בתכיפות גבוהה כולל הוספת תוכן לחלקים ריקים.

המקורות העיקריים למסמך זה הם:

בדיקות קורונה, מאומתים ועוד

אי שם במרץ-אפריל, התוודענו כולנו ל“מטושים” ולמחסור החמור בבדיקות קורונה בישראל. בדיקות קורונה מהוות את עמוד השדרה של מערך בריאות הציבור. אם לא היינו בודקים – לא היינו יודעים.

כאשר אנו לא יודעים, אין הדבר אומר שהוא לא קיים. אם לחץ הדם באוכלוסייה תקין, גם אם נבדוק כל אדם לא נגלה יותר בעלי לחץ דם גבוה מאשר קיימים באמת. אך אם לחץ הדם באוכלוסייה גבוה ואנו בוחרים לעצום את ענינו ולא לבדוק, כל שמצפה לנו הוא הפתעה בהמשך הדרך, כאשר הלחץ דם הגבוה שהעדפנו לא לבדוק, יבוא לידי ביטוי בשלל מחלות, סיכונים בריאותיים ואף מוות.

במרץ-אפריל מספר הבדיקות היומי עמד סביב 10,000, ביולי-אוגוסט עלה ל-25,000 ובספטמבר עלה ל-45,000:

מספר בדיקות זה מציב את ישראל באחד מן המקומות הגבוהים בעולם במספר הבדיקות לפי גודל האוכלוסייה, מעל מדינות בהן קינאנו בקיבולת הבדיקות עד לפני כמה רגעים, כמו דרום קוריאה. למרות הגידול הניכר במספר הבדיקות בין מרץ-אפריל לאוגוסט-ספטמבר, שיעור החיוביים עד תחילת ספטמבר היה דומה לגל הראשון עומד על בערך 10%, כאשר מאז החל לטפס כבר מעל ל-14%:

מספר בדיקות גבוה מגלה מספר חולים גבוה רק אם הנגיף נפוץ – בדנמרק, אשר מבצעת בדיקות באופן נרחב יותר מישראל, שיעור המאומתים לקורונה עומד בספטמבר על פחות מ-0.4%. במדינת ניו-יורק, מספר הבדיקות גדל באופן משמעותי לאורך השנה, אך מספר החיוביים ירד ושיעור החיוביים עומד על בערך 1% עוד מתחילת יוני: