במרץ 2016 המועצה לזכויות אדם של האו”ם אימצה את החלטה 3136 שהורתה על יצירת מסד נתונים של מפעלים עסקיים מסד הנתונים מתמקד בעסקים שבאופן ישיר ועקיף אפשרו, סייעו והרוויחו מהבנייה והצמיחה של ההתנחלויות. אולם הקמת בסיס נתונים זה מוזרה, מועצת זכויות האדם של האו”ם בדרך כלל מתמקדת בפגיעה בזכויות אדם מצד ממשלות ולא מצד שחקנים פרטיים ההוראה ליצור בסיס נתונים שלמעשה מכניס לרשימה שחורה עסקים פרטיים היא חסרת תקדים בהתנהלות מועצת זכויות האדם של האו”ם. מאגר נתונים זה הוא מאמץ לא הגון שמטרתו להעניש עסקים על קשר עם ישראל.
והנה הסיבה:
תוכנית המחקר הנוכחית לפיתוח בסיס הנתונים מתמקדת רק בחברות בעלות קשרים לישראל במיוחד באזור הגדה המערבית (וי-ם והגולן) הנמצאים תחת מנהל ישראלי אזרחי מלא יתרה מזו, הקריטריונים לכניסה למאגר הם מעורפלים דיים כדי שחלק גדול מהתעשייה הישראלית יכול להכנס לרשימה השחורה בשל בסיס הנתונים החדש.
אם לאו”ם באמת היה אכפת מהפוטנציאל של סוגיות של זכויות אדם הקשורים לפעילות התיישבותית היקף המחקר שלהם היה הרבה יותר רחב, אבל הוא לא, הוא מתמקד רק בישראל, לדוגמא, מערב סהרה כבושה כיום על ידי מרוקו .בעוד כמה ממשלות אירופיות מאותתות חוסר הסכמה ביחס חברות הפועלות בסהרה המערבית, מעולם לא נעשה כל ניסיון לחסום, להטיל עיצומים או להעניש אותם בשל פעילותם המסחרית.
חברות אלה כוללות מגוון רחב של תאגידים רב לאומיים גדולים כולל קוקה קולה, נורג’ס בנק, פרייסליין, קטרפילר, אייר פראנס, ווסטרן יוניון וטיסנקרופ .
מבט מהיר על הכלכלה בצפון קפריסין ,למשל, הכבושה כיום על ידי טורקיה, מגלה מצב דומה. למרות
פעילות התנחלותית, מועצת זכויות האדם של האו”ם אף פעם לא פעלה מול הפעילות הכלכלית בצפון קפריסין . אם האו”ם מעוניין לפעול מול פעילות התנחלותית הוא צריך לעשות זאת באופן אוניברסלי
הואיל והוא ממשיך לסמן את הפעילות הכלכלית בישראל בלבד קשה לקבל את הפעולות שלו כמשהו מלבד
מאמץ לקידום סדר יום פוליטי אנטי-ישראלי.
