שיטת הבחירות

השלטון המקומי הוא מהמוסדות הפוליטיים העיקרים של כל משטר וככל הנראה המוסד הנגיש והמשפיע ביותר על רוב אזרחי העולם. העניינים המצויים על סדר יומו נוגעים למרחב חייו הקרוב והמידי...
בניגוד למיתוס הרווח, ריבוי מפלגות בדרך-כלל מסייע ליציבות המערכת ומונע סחטנות פוליטית
בניגוד למיתוס, משך הכהונה הממוצע של כנסת בישראל עד לאחרונה עמד על כשלוש וחצי שנים. מה שגרם לחוסר היציבות מאז זו לא שיטת הבחירות
ישראל יכולה ללמוד הן מכשלים של שיטות אחרות והן מהרפורמות הכושלות שלה עצמה. היא זקוקה לשני שינויים - מעבר לרשימות פתוחות ולהסכמי עודפים רב-מפלגתיים
הנהנים העיקריים מעונת בחירות ארוכה הם פוליטיקאים ציניים, יועצי תקשורת, פרסומאים ועיתונאים. יש הצוברים במהלכה הון פוליטי ויש הצוברים הון עסקי. רוב אזרחי המדינה נאלצים לסבול מבול של השמצות,...
עם פתיחת הקמפיינים במערכות הבחירות המקדימות בליכוד ומפלגת העבודה כדאי להזכר בבעייתיות הקיימת בשיטה הנוכחית ולבחון דרכים לשיפור המצב באופן שיאפשר את חיזוק הקשר בין הבוחרים לנבחרים
ישראל שייכת לרשימת מדינות מצומצמת שבה נוהגות בחירות לרשימות, אך הבוחר אינו רשאי לדרג את נציגיו בהן
פרופ' אברהם דיסקין התייחס בתכנית "גומרים הולכים" להצעת החוק להעלאת אחוז החסימה ל3.25%, הסביר מדוע הוא מתנגד וגם העלה הצעה משלו לשיפור
ויכוח פומבי בין ד"ר עמנואל נבון המציע שיטת בחירות אזורית לבין פרופ' אבי דיסקין המצביע על חסרונות השיטה האזורית ועל יתרונות השיטה הרובנית