מערכת הבריאות

משבר הקורונה פוגע במדינות השונות במגוון של צורות. הרווחה של הציבור נפגעת הן בפן הבריאותי (חולי, תמותה, נכות); הן בפן הכלכלי (ירידה ניכרת בהיקף הפעילות הכלכלית וההכנסה הלאומית, עלייה...
מערכת הבריאות הציבורית בישראל מבוססת על מנגנון מימון ציבורי המגיע מתוך מס בריאות ומתקציב המדינה, ועל אספקת שירותי בריאות על ידי ארבע קופות חולים, המתחרות ביניהן על נתח שוק....
תקציר מסמך מדיניות זה נהגה ונכתב בזמנים שבהם מגפת הקורונה לא הייתה חלק מחיינו ומושגים כמו "אקספוננציאלית" ו"חקירה אפידמיולוגית" לא היו מוּכרים לרוב אזרחי העולם. בעת כתיבת שורות אלה,...
בעקבות משבר הקורונה ובעיה פוטנציאלית של מחסור בכוח אדם מורשה מצורפת הצעה להרחיב את סל הצעדים האפשריים של משרד הבריאות בעניין
ההצלחה בבלימת מגיפת הקורונה ובמניעת סבל מהציבור תלויה ביכולתו של המשק להעביר בנחישות ובמהירות את המשאבים למקום שבו הם ידרשו במידה הרבה ביותר, במטרה לאכוף סגרים, להשלים חוסר במוצרים...
אם בכל מקום כמעט בעולם מתקיימים כיום תהליכי שיתוף ציבור במדיניות בריאות המספקים מידע חיוני למקבלי החלטות, מדוע בישראל עדיין בוחרים להתייחס לאזרחי המדינה כאל הדיוטות שאין צורך לשתף...
הדיון התקשורתי-ציבורי סביב סוגיית הבריאות במדינת ישראל מתעלם כמעט כליל משאלת היעילות, ובמקום זאת סובב סביב האופן שבו נדרש להגדיל את הוצאות הבריאות. השיח מבוסס על מיתוסים שגויים שאותם...
לפני שרצים להגדיל את תקציב הבריאות, חשוב להכיר את הנתונים של ההוצאה הפרטית והציבורית על בריאות בישראל