אקטיביזם שיפוטי

האם ראוי במדינה דמוקרטית שכל אדם יוכל לפנות בכל עניין ציבורי/פוליטי/ערכי לבג"צ כדי שיכפה את עמדתו על הממשלה והכנסת? האם נדרש מהעותרים להיות כאלה שנפגעו באופן ישיר מהחלטה מסוימת?...
פודקאסט 'זהות ומדיניות' מבית המכללה למדינאות, בהגשת שמעון רפאלי | פרק #9 | המהפכה השיפוטית ודרכי תיקונה | בפרק זה התארח ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי,...
היה מי שחזה מראש את הפוליטיזציה של השפיטה ואת משבר האמון שהוביל לפלונטר שאליו נקלע כעת גדעון סער. הפתרון הוא שינוי שיטת בחירת השופטים
שופטי בג"ץ דורשים שקיפות מכל הגופים האחרים, ואף הכריזו על פתיחתו של פיילוט השידורים החיים מבית המשפט העליון, אולם ברגע שמתרחשים דיונים מהותיים במיוחד – המצלמות כבות.
עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, הסביר לועדת הכנסת (17.12.2020) מה החששות המאוד ממשיים מפני אישור חוק יסוד שוויון שימריץ עוד יותר את בג"צ לאקטיביזם שיפוטי...
אין זו צביעות לבקר את בית המשפט כשהוא חורג מסמכותו ולעתור לבג"צ במקרים שאמורים להיות בתחום שיפוטו
שופטי ישראל איבדו את ההבחנה בין הכרעה שאינה לרוחם לבין הכרעה שדורשת שינוי החלטות ממשלה או כנסת. ההבחנה בין פעולה אסורה לבין פעולה שלא עולה בקנה אחד עם עמדתם...
הדגם המעוות הזה של הדמוקרטיה שבו הממשלה מנועה מלפעול גם כשהסמכות החוקית נתונה לה - כל עוד לא התקבל אישור משפטי - עומד בפני שינוי. עוד ועוד אנשים בישראל...
יועץ משפטי לא ידרוש מהשר לשנות את עמדתו רק כי היועץ חושב אחרת, או כי הוא מתנגד להצעת חוק מטעמים פוליטיים וערכיים אישיים, חלילה. יועץ משפטי שלמד את השיטה...
שינוי שיטת בחירת השופטים, חקיקת פסקת ההתגברות, שינוי מעמד היועצים המשפטיים או השבת מעמדן של עילות הסף אינם מטרה כשלעצמה. המבקשים לבלום את האקטיביזם המשפטי הקיצוני הנהוג בישראל חפצים...