חשיבותה הקרדינלית של זירת התגובה וקבלת ההחלטות המקומית בעתות חירום ומשבר שבה והתבררה גם בימי הקורונה. בימי השגרה השלטון המקומי הוא ספק חיוני של שירותים, והמוסד השלטוני הקרוב ביותר לאזרחים. בזמן חירום השלטון המקומי ממשיך להיות מחויב לאספקת השירותים החיוניים לחיי התושבים ולטיפול בתקלות התשתית המתגלות בתחום שיפוטו ובנוסף הוא גם המוציא אל הפועל של מדיניות החירום הלאומית והמוביל של תהליכי הביצוע, התיאום והעברת המידע בין כלל הגופים הממשלתיים לקהילת התושבים. ברוב מוחלט של המדינות המערביות, השלטון המקומי הוא הרשות השלטונית האחראית על ההיבטים הלוגיסטיים הכוללים אספקת מצרכי מזון, תרופות ומחסה לנפגעים ולאוכלוסיות מיוחדות שאינן יכולות לדאוג לעצמן, והגורם האמון על מסירת מידע והוראות חיוניות לציבור התושבים. נגישותו המוגברת של השלטון המקומי לציבור מחדדת את מסוגלותו לרתום את האזרחים לשתף פעולה עם הוראות החירום המאתגרות, להוריד את מפלס החרדה ולחזק את אמונם במערכות השלטון. למעשה חובתו להזרים מידע אמין איננה רק מלמעלה למטה – מהגורמים הממלכתיים השונים לציבור התושבים, אלא גם מלמטה למעלה – מהתושבים לגורמי הרווחה, הבריאות והביטחון הרלוונטיים.
עוצמתה החיובית של הזירה המקומית התבררה גם בעבר, סביב אירועים קטסטרופליים כמו טרור ה11/09 והמתקפות החריפות על העורף הישראלי בימי מלחמת המפרץ ומבצע צוק איתן. גם במשבר הקורונה הזירה המקומית ניצבה בחזית המאבק בנגיף ובתחלואה הגוברת. מספר לא מבוטל של מנהיגים מקומיים ברחבי העולם קבעו הוראות מקדימות בדבר צמצום התקהלות במקומות ציבוריים וסגירת מוסדות חינוך עוד לפני רשויות המדינה. ורשויות ומחוזות רבים פעלו למיפוי צרכים מקומיים ולניסוח פתרונות יצירתיים להתמודדות עם השינויים הרדיקליים בחיי השגרה של האזרחים; מיצירת קהילות מתנדבים לתמיכה באוכלוסיית הקשישים והמבודדים ועד תמיכה בעסקים מקומיים וייזום פעילויות פנאי, תרבות וספורט וירטואליות או מותאמות לתנאי הריחוק החברתי, באופן התואם את צרכי הקהילות המקומיות. הבט נוסף ומעניין במיוחד שהמשבר הנוכחי הצליח לחשוף בערכה הייחודי של זירת קבלת ההחלטות המקומית נוגע לתרומתה הפוטנציאלית לטיוב אסטרטגיות היציאה מהמשבר ולייעול תהליכי החזרה לשגרה. תפקידה המרכזי של הזירה המקומית בחיי העבודה, הלימודים התרבות והפנאי של האזרחים הוביל רשויות שונות ברחבי העולם לאימוץ הסדרים דיפרנציאליים לחזרה לשגרת החיים המקומית. עובדה זו אינה רק ביטוי להיותן שחקניות משמעותיות במשק ובחיים האזרחיים. זו הוכחה מעשית נוספת לכוח החדשנות והיעילות הטמון ביכולתן של הרשויות השונות להוביל מדיניות מובחנת בזמן נתון – יכולת ההופכת אותן למעין “מעבדות ניסוי” לבחינת ערכה והשלכותיה של מדיניות ציבורית. מדיניות הבידוד המובחנת בהן נקטו ערים ומחוזות שונים בצפון איטליה היא מקרה בוחן מעניין, אם כי קשה, להבנת ההשלכות האפשריות של הסדרים מקומיים שונים בזמן נתון. מחוז לומברדיה שנקט במדיניות בידוד מקלה חווה קריסה של מערכות הבריאות. לעומתו מחוז וונטו הצליח לשמור על מספר מאוזן של מאושפזים ועל תפקוד יחסי של מערכות הבריאות בעקבות מדיניות בידוד הדוקה. יתכן והמסקנה המתבקשת מהמקרה האיטלקי הינה כי מדיניות בידוד מקלה אינה ראויה למבחן רחב של ניסוי וטעיה על בסיס מקומי. יחד עם זאת, ניכר כי דווקא בתנאים מובהקים של חוסר וודאות, כדאי לנסח אסטרטגיות יציאה המביאות בחשבון ראוי את האפשרות לקדם הסדרי מדיניות שונים על בסיס מקומי מובחן. גם בהקשר הישראלי, אפשר לחשוב על מגוון רחב של תחומים שבהם ניתן היה לנצל את תכונות הריבוי והגיוון המיוחסות לזירה המקומית על מנת לקדם מתווים דיפרנציאליים לחזרה לשגרה. מדיניות פתיחת אזורי המסחר והקניונים, החזרה לגנים ולמסגרות החינוך לגיל הרך ואפילו הפעלה מדורגת של עסקי המסעדנות והבילוי יכולות להיות מיושמות בהסדרים מקומיים שונים ובזמן מקביל. הצלחה – תתורגם למדיניות רשמית ותועתק לרשויות נוספות. כישלון – נושא עלויות ונזקים קטנים בהרבה ממדיניות לאומית כוללנית ורחבה, ישמש בסיס להפקת הלקחים הנדרשים.
