רפורמה בשיטת הבחירות
מסמך זה מציג תיקונים אפשריים לשיטת הבחירות ולשיטת הממשל, ובוחן אותם בזיקה למטרות שהם מנסים להשיג ותוך ניסיון לאזן בין קידומן של מטרות שונות שעלולה להתקיים סתירה ביניהן.שתי מטרות-העל של הרפורמה המוצעת הן: א. קידום הייצוגיות של הבוחרים, הגדלת השפעתם על בחירת חברי הכנסת והגברת מחויבותם של הנבחרים כלפי הבוחרים; ב. חיזוק היציבות ויכולת המשילות של הממשלה, והקלת תהליך הרכבתה. את שתי המטרות הללו אפשר לפרט ולהרחיב באמצעות מטרות-משנה, שייתכנו סתירות שונות ביניהן. הרפורמה המוצעת מנסה לאזן בין המטרות השונות. גורם מרכזי שמובא בחשבון במסגרת זאת הוא השגת הסכמיות רחבה ככל האפשר לגבי פרטי הרפורמה. השאיפה היא לשיתוף-פעולה בין גורמים פוליטיים שונים – ימין ושמאל, מפלגות קטנות ומפלגות גדולות, מפלגות התומכות בהנהגת בחירות אישיות ומפלגות המתנגדות לכך. בהעדר הסכמה רחבה בין הגורמים הפוליטיים יהיה קשה להעביר רפורמה מועילה. אנו מציעים שני כלים עיקריים לצורך השגת המטרות האמורות: 1. פתיחת אפשרות לברית בין-מפלגתית מורחבת (להלן: ברית בין-מפלגתית או ברית); 2. פתיחת אפשרות להנהגת בחירות אישיות ביום הבחירות (להלן: “פריימריז” ביום הבחירות או “פריימריז”). החברות בבריתות בין-מפלגתיות והנהגת “פריימריז” ביום הבחירות הן אופציונליות. כלומר, מפלגות רשאיות לא להשתתף בברית או לא להשתמש באפשרות של בחירות אישיות. המסמך מפרט את מרכיביהם של שני הכלים המוצעים, ובוחן את השגת מטרות-העל ומטרות- המשנה של הרפורמה מול הכלים המפורטים שהרפורמה מציעה. אנו מאמינים כי השיטה מאזנת בין היתרונות למפלגות ולמחנות השונים, תוך שהיא מגבירה הן את הייצוגיות והן את המשילות. מאז קמה המדינה עלו שוב ושוב הצעות לשינוי שיטת הבחירות ולתיקון שיטת הממשל. הצעות רבות, שחלקן התממשו, התבררו כמזיקות. לעיתים היו תוצאותיהן של רפורמות שהופעלו הפוכות מן המטרות שאותן הן התיימרו להשיג, ובמקרים אחרים אנו עדים לדבקות בהצעת פתרונות קוסמים לכאורה מבלי שהוכח קשר תיאורטי או אמפירי בינם לבין הבעיות שהם מתיימרים לפתור. גם כאשר מוצעים פתרונות רלוונטיים לבעיות שונות בשיטת הממשל ובשיטת הבחירות, לא פעם קיימות סתירות בין המטרות השונות שהם מנסים להשיג. מסמך זה מציג תיקונים אפשריים לשיטת הבחירות ולשיטת הממשל, ובוחן אותם בזיקה למטרות שהם מנסים להשיג ותוך ניסיון לאזן בין קידומן של מטרות שונות שעלולה להתקיים סתירה ביניהן. שתי מטרות-העל של הרפורמה המוצעת הן: • קידום הייצוגיות של הבוחרים, הגדלת השפעתם על בחירת חברי הכנסת והגברת מחויבותם של הנבחרים כלפי הבוחרים; • חיזוק היציבות ויכולת המשילות של הממשלה, והקלת תהליך הרכבתה. את שתי המטרות הללו אפשר לפרט ולהרחיב באמצעות הרשימה הבאה של מטרות-משנה: 1. מתן אפשרות של בחירה אישית; 2. צמצום הבעיות הכרוכות באופן הקביעה הנוכחי של מועמדי המפלגות בבחירות לכנסת; 3. צמצום האפשרות לתוצאה מקרית בבחירות; 4. מתן אפשרות למפלגות להצהיר מראש על כוונותיהן בנוגע להיערכות הקואליציונית לאחר הבחירות; 5. עידוד ההיערכות לבחירות ברשימות גדולות; 6. צמצום האפשרות לפגיעה בייצוגיותן של קבוצות אוכלוסייה קטנות; 7. צמצום האפשרות ל”סחטנות” מצד שותפות קואליציוניות בכוח ובפועל; 8. קביעת ראש הממשלה סמוך ככל האפשר לאחר הבחירות; 9. הגברת הסיכוי לממשלה יציבה; 10. השגת מטרות הרפורמה אגב השגת הסכמיות רחבה ככל האפשר.
