אין ספק כי תזונת הפעוטות בישראל היא נושא חשוב וראוי לתת עליו את הדעת, אך שימוש במנגנון של פיקוח מחירים עלול לגרום לנזק רב, בסימן תרופה המסוכנת מן המחלה.

הסכנה בפיקוח מחירים:
הנסיון הישראלי מלמד כי מוצרים ישראלים הנמצאים תחת פיקוח מחירים יקרים בהרבה ממקביליהם בעולם, ומחיריהם בארץ עלו בעבר בקצב גבוה בהרבה ממחירי מוצרים אחרים. משנת 2005-2014 עלו מחירי המוצרים המפוקחים בשיעור של 73% לעומת 8.5% במוצרים סחירים.

הסיבה לכך היא ברורה: פיקוח מחירים מאפשר לתעשיינים ופקידים לעשות “יד אחת” נגד הצרכן. נחמיה שטרסלר מצטט מפגישה עם מנכ”ל “עלית” לשעבר: “לפני שנים רבות פגשתי במרק מושביץ, אז היו”ר והבעלים של חברת עלית. איך הסתדרת בכל השנים שבהן עלית היתה נתונה לפיקוח מחירים? שאלתי אותו. מושביץ הבליע חיוך וענה: ‘דווקא תקופת הפיקוח (שנות ה–80) היתה התקופה הטובה ביותר לעלית. בסך הכל הייתי צריך לשכנע פקיד אחד במשרד התעשייה, וזה לא כל כך קשה. הרבה יותר קשה לשכנע את הצרכנים בשוק תחרותי'”.

כמו כן, פיקוח מחירים עלול להוביל לאיכות מוצר ירודה, דבר המדליק נורות אזהרה רבות בכל הקשור למוצרים לפעוטות, בד ובבד על מזון לפעוטות. מנגנון פיקוח המחירים פוגע בתמריץ של היצרן להשקיע במוצר שלו, ולכן אנו צפויים לראות ירידה באיכות המוצר תחת המחיר הקבוע של פיקוח המחירים. לצערנו, הציבור הישראל חווה על בשרו את התוצאות החמורות של מוצרים לא איכותיים בכל הקשור לתזונת פעוטות, ומנגנון פיקוח המחירים עלול לגרום להישנות של מקרים קשים אלו, בשל הירידה הצפויה באיכות המוצר.

קיימת סבירות גבוה כי בטווח הארוך מחירי מוצרי המזון לתינוקות יעלו, והתחרות והאיכות ירדו.

בנוסף, ישנה סבירות גבוה שיווצר מחסור: פיקוח המחירים פוגע בתחרות ובזמינות, ולראיה – מוצרים מפוקחים רבים, בארץ ובעולם, נמצאים במחסור תמידי או ארעי. מדינות בהם יש פיקוח אוניברסלי דוגמת ונצואלה או ברית המועצות לשעבר סבלו ממחסור כרוני במוצרים, ממדפים ריקים ומתורים ארוכים. גם בישראל המוצרים המפוקחים, כגון ביצים, חמאה או חלב, נמצאים במחסור בתקופות שונות.

מחסור בחלב ובביצים הוא חמור, אך מחסור אפשרי במזון תינוקות עלול להיות קטלני.

יתרה מזאת,  מחסור ואיכות נמוכה יוצרים דחיקה של מוצרי בסיס. המחסור בחלב יצר תעשייה של חלב פרימיום (חלב דל, חלב מועשר, חלב “לקפה”), האיכות הנמוכה של הלחם האחיד יצרה דחיקה לכיוון של לחמי “בוטיק”. בהתאמה, פיקוח על מחירי המזון לתינוקות עלול לדחוק את הצרכנים לקניה של מוצרי פרימיום יקרים ומיותרים.

פיקוח מחירים הוא מנגנון אגרסיבי, הגורם לעיוותים משמעותיים בשוק. לצורך העניין,  ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה בנוגע לפיקוח על מחירי הלחם קבעה כי פיקוח מחירים עלול להוביל בטווח הבינוני-ארוך לעליות מחירים, לדחיקת מתחרים מהשוק, לשחיקה באיכות המוצרים הנמכרים, ומכאן גם לפגיעה בציבור הצרכנים והצרכניות.

אם מדינת ישראל מעוניינת לסייע בתזונת תינוקות ובביטחונם התזונתי, הדרך הטובה ביותר היא ע”י סבסוד ישיר והגדלת הקצבאות, ולא באמצעות פיקוח מחירים, על כל הנזקים והסכנות שהוא טומן בחובו.

ראוי גם לציין כי הוזלה משמעותית של מחירים, בין השאר של מוצרי מזון לפעוטות, תתרחש רק אם יבטלו חסמי ייבוא מיותרים ומגבלות רגולציה. צעד שכזה יקל על יוקר המחייה ובכך יאפשרו לנו, ציבור הצרכנים, לדאוג לביטחון התזונתי של ילדנו.