העתירה הוגשה בשם שתי נשים אשר עלו לאחרונה מצפון אמריקה. שתיהן למדו לתואר שני בקלינאות תקשורת באוניברסיטאות מכובדות ומוכרות בארצות הברית, עמדו בכלל הדרישות של האוניברסיטאות הללו וקיבלו תעודות תואר שני (MA) רגילות לכל דבר ועניין. בהסתמך על התארים הללו שתיהן גם קיבלו רישיון לעסוק במקצוען מן הגוף האמון על כך בארה”ב. אולם בבואן לבקש ממשרד הבריאות הכרה בתואר הזה בישראל נדחו על הסף, משום שתאריהן נלמדו בתכנית ‘למידה מרחוק’, כלומר באמצעים טכנולוגיים של תקשורת מתקדמת ולא בדרך של נוכחות פיזית בכיתה. כך נכתב להן: “משרד הבריאות אינו מכיר בלימודים של מקצועות בריאות שהתקיימו בהתכתבות (לימודים מרחוק)”.
עמדה שרירותית זו של משרד הבריאות לא גובתה בנימוק ענייני. היא לא ניתנה לאחר שנבדקו תכניות הלימודים. במשרד הבריאות לא טרחו לבחון כיצד נעשית ‘למידה מרחוק’, מה דרישותיה, ומהם המנגנונים שמפעיל המוסד האקדמי כדי לוודא שתלמידיו עומדים בחובותיהם. במשרד הבריאות סירבו אף לעיין בתכנית הלימודים ובפירוט הקורסים, ואף לא הבחינו בין קורסים שיש לגביהם הכרח – לשיטתם – בנוכחות בכתה, לבין קורסים שאין הכרח כזה.
משרד הבריאות בחר למעשה בדרך הקלה, השרירותית והפוגענית, בניגוד לחובות המפורשות שמטיל עליו החו להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח-2008, לבדוק לגופן בקשות להכרה בתארים שלמדו בחו”ל ולהתעמק בתכניות הלימודים תוך השוואה לתכניות מקבילות בישראל.
בהחלטה זו הותיר משרד הבריאות את העותרות, שעלו לישראל כדי לבנות בה את חייהן ולהתפרנס בה בכבוד, ללא תקווה וללא אפשרות פרנסה. בכך גם הוריד משרד הבריאות לטמיון שבע שנים של לימודים והכשרה, עמל ומאמץ,יגיעה וכשרון והון רב, וכן את החלומות על חיים בישראל.
דחיית בקשתן של העותרות כפי שנעשתה סותרת את חובות המשיבים לקבלת החלטות בעניין תארים מחו”ל לאחר בחינתם, בהתאם לסעיף 11 לחוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ולפיכך ניתנה בחוסר סמכות. בנוסף לכך היא בלתי סבירה באופן קיצוני לגופה, איננה מידתית באופן מובהק, ומתעלמת משיקולים רלוונטיים; כמו כן, היא ניתנה בלא שנבחן הבסיס העובדתי לה, בלא שנבחנה באופן פרטני ובלי שהמדיניות הפסולה של המשיבים פורסמה; היא יוצרת הפליה חמורה; ובייחוד היא עומדת בניגוד מוחלט להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק, המחייב כל רשות בישראל לפעול תוך כיבוד חופש העיסוק וצמצום הפגיעה בו.
בית המשפט התבקש במסגרת העתירה להורות על בטלות החלטת מנכ”ל משרד הבריאות, וכי על משרד הבריאות לבחון את התארים לגופם, בהתאם להוראות החוק, בלב פתוח ובנפש חפצה, כדי לאפשר לעותרות לעסוק במקצוען בישראל
