סוכנות הדירוג מוד’יס הורידה את דירוג האשראי של ישראל ופירסמה גם תחזית שלילית לדירוג בהמשך. ברור לכל שהסיבה העיקרית להחלטה היא השפעת המלחמה על האיתנות הכלכלית והתקציבית, אם כי סוכנות הדירוג הזכירה באופן מפורש גם סיבות נוספות, וביניהן: “מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כשקבינט המלחמה יתפזר”; “העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל”; “חשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה”.
הסיכונים הפוליטיים והחברתיים שסוכנות הדירוג הזכירה בהודעתה הם רלוונטיים לדירוג האשראי של המדינה, משום שהם עלולים להשפיע על משתנים כלכליים מרכזיים – כגון צמיחה כלכלית, גירעון תקציבי ויחס חוב־תוצר – הן באופן ישיר (למשל, בגלל ההשפעות השליליות של אי־הוודאות הפוליטית על צריכה פרטית, השקעות במשק וצמיחה כלכלית) והן באופן עקיף, דרך החלטות הממשלה והכנסת בנושאי מדיניות כלכלית (קשה יותר לקבל ולבצע החלטות כלכליות לא פופולריות, כגון התאמות תקציביות ורפורמות מבניות).
ניתן היה לעשות יותר
מה הממשלה יכולה לעשות כדי לשפר את האיתנות הכלכלית והתקציבית של המשק הישראלי בעיני סוכנויות הדירוג והשווקים הפיננסיים, בהינתן הימשכות המלחמה ואי־הוודאות הפוליטית? ובכן, לממשלה היתה הזדמנות נדירה לבצע פעולות רחבות־היקף ומשמעותיות בעת הכנת התקציב המעודכן לשנת 2024, שהוצג לאחרונה לציבור ושנמצא בימים אלה בהליכי חקיקה בכנסת.
הממשלה אמנם ביצעה כמה מהלכים להפחתת הגירעון ב-2024 ובשנים הבאות, אך ניתן היה לעשות יותר, ובמיוחד ניתן היה לנקוט מהלכים ארוכי־טווח נוספים, ולהסתמך פחות על צעדים חד־פעמיים להפחתת הוצאות או להגדלת הכנסות ממקורות שונים.
חשוב מכך, הממשלה לא קידמה מספיק רפורמות מבניות להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ואף התעקשה לשמור על התקציבים שהובטחו לזרמים במערכת החינוך החרדית ולישיבות – תקציבים שלא רק לא משפרים את פוטנציאל הצמיחה של המשק, אלא דווקא עלולים לפגוע בו. הממשלה נמנעה גם משינויים מבניים נחוצים במערכת המס – למשל, היא החליטה על העלאת שיעור המע”מ ועל הגדלת מס הבריאות, במקום לבטל פטורים והטבות מס שמייצרים עיוותים וכשלים ובכך להרחיב את בסיס המס. הממשלה נמנעה גם מהפחתה משמעותית במספר משרדי הממשלה ובמספר השרים.
עדיין לא מאוחר לבצע שינויים בתחומים אלה, וברבים אחרים. גם אם התקציב המעודכן יאושר בכנסת, הממשלה יכולה להחליט כבר בחודשים הקרובים על צעדי התייעלות נוספים, על רפורמות מבניות נוספות להגברת הצמיחה ועל שינוים נחוצים בסדרי העדיפויות.
הרי יש סוכנויות דירוג נוספות שעדיין שוקלות את החלטותיהן בנושא דירוג האשראי של ישראל, ובשווקים הפיננסיים מקבלים החלטות כל הזמן, באופן רציף וללא קשר למועדי ההחלטות של הסוכנויות.
הטור פורסם לראשונה בישראל היום (“מה ישראל יכולה לעשות כדי להתמודד עם הורדת דירוג האשראי בזמן מלחמה?”, 10.2.2024)
