משבר הלגיטימיות הפוקד את השלטון המקומי בישראל הולך ומחריף; אירועי השחיתות הפכו לחיזיון שכיח ואמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ובנבחרים המקומיים מצוי בשפל. מציאות זו פוגעת בלגיטימציה השלטונית ומכתיבה לשלטון המקומי סדר יום פוליטי מוגבל, המבטא אדישות וחוסר אמון כלפי הזירה המקומית; מעמדו המשפטי הרעוע ממילא של השלטון המקומי אינו זוכה לשיפור; ומנגנוני ההתערבות והשליטה של השלטון המרכזי בתהליכים המקומיים נותרו כשהיו, ובהיבטים מסוימים אף החריפו. כך, ובניגוד גמור לתהליכים המתרחשים בדמוקרטיות המערביות ברחבי העולם, פועלו של השלטון המקומי בישראל נעשה בתוך מערכת ריכוזית המצרה את צעדיו ומגבילה למאוד את השפעתו על מרחב חיי התושבים. מציאות זו אינה מטרידה רבים. ככלל, הורגל הציבור לראות בשלטון המקומי ישות אדמיניסטרטיבית שתכליתה אספקת שירותים; ובשליטתו המסיבית של השלטון המרכזי על העניינים המקומיים, אמצעי חיוני להתמודדות עם תופעת השחיתות המוזכרת. אולם מציאות זו איננה טבעית והיא צריכה להטריד את כולנו. שליטתו המוגבלת של השלטון המקומי על התהליכים המקומיים פוגמת ביכולתו להכתיב ולעצב את סביבת חייהם של התושבים ולפיכך מרוקנת מתוכן את מהותו הדמוקרטית כישות השלטונית הקרובה ביותר לאזרחים. למעשה, נדמה כי יש במרכוז הסמכויות ובהגדלת מנגנוני ההתערבות והבירוקרטיה הפך ההיגיון להתמודדות עם תופעת השחיתות המקומית. אחת מהחזקות הגדולות ביותר של השלטון המקומי היא נגישותו הפיסית והמהותית לאזרח. נגישות זו מזמנת מעורבות אזרחית ועשויה להשפיע לטובה על אפקטיביות מנגנוני הדיווחיות והאחריות לציבור ולשפר את היכולת של האחרון לפקח ולבקר את פעולת הנבחרים. אולם אחריות וסמכות כרוכות זו בזו; חוסר היכולת של השלטון המקומי לפעול ולשנות למען תושביו מולידה אדישות כלפי התהליכים המקומיים ולמעשה “מנטרלת” את מנגנוני הפיקוח והבקרה הטבעיים של הדמוקרטיה. הנה כי כן, על מנת לרפא את חוליי השחיתות ולחזק את הדמוקרטיה המקומית, יש להגדיל את מידת מעורבותו של הציבור בתהליכים המקומיים; על מנת לעודד מעורבות אזרחית, נדרש להעצים את מידת הרלוונטיות של הזירה הפוליטית המקומית באמצעות ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי וכל הדרך למטה עד לאזרחים עצמם. מדד השקיפות ברשויות המקומיות הוא בשורה משמחת לדמוקרטיה בישראל. הוא כלי חשוב מאין כמותו להובלת שינוי כנה בדפוס הפעולה של השלטון המקומי בישראל ובמערכת יחסיו עם ציבור האזרחים. פרסום המדד מייצר התעניינות פוליטית ותקשורתית ענפה ובכך תורם להעצמת חלקו של השלטון המקומי בציבוריות הישראלית. אך לא זאת בלבד; יש לזכור כי שקיפות שלטונית איננה רק אמצעי יעיל למדידת איכותם הדמוקרטית של התהליכים המקומיים ולחיזוק מנגנוני האחריותיות והדיווחיות של הנבחרים המקומיים; היא כלי בלתו לא תתאפשר ביקורת ציבורית אפקטיבית על התהליכים השלטוניים; והיא התשתית המניעה ומאפשרת קידומם של תהליכי שיתוף ציבור בזירה המקומית. ויודגש; על מנת להיטיב את פני השלטון המקומי בישראל ולבסס את מעמדו הראוי במארג השלטון הדמוקרטי, אין לשבת בחיבוק ידיים ולייחל לרפורמה מקיפה בשלטון המקומי; אפשר ורצוי להשתמש בכלי השקיפות והמידע הקיימים לשם הגדלת המעורבות האזרחית בעניינים הציבורים המשפיעים על מרחב חיינו.   המאמר פורסם לראשונה במדד שקיפות האתרים ברשויות המקומיות