[צילום: Israeltourism, ויקיפדיה]

צודקים הטוענים כי גם בעת חירום נדרשת ביקורת שיפוטית על פעולות רשויות השלטון האחרות. אך בעת חירום נדרשת גם ביקורת של הרשות המחוקקת על הרשות השופטת, ובחינה של תיקוני חקיקה נדרשים. מצבי קיצון רפואיים, ביטחוניים או פוליטיים, מצדיקים לעיתים נקיטת צעדים חריפים. אך דווקא צעדים חריפים מחייבים שמירה של רשויות השלטון אלו על אלו לבל תחרוגנה מסמכויותיהם.טלטלה פוליטית קיצונית הובילה בשבוע שעבר לשתי פסיקות שהרחיבו מאוד את כוחה של הרשות השופטת על חשבונה של הרשות המחוקקת. בזמן הקרוב תעמודנה על הפרק גם עתירות בדרישה למנוע מבנימין נתניהו כהונת ראש ממשלה.

בחודש הבא צפוי דיון בבג”ץ על חוק יסוד: הלאום, שבו השופטים יחליטו אם לייצר מהפכה חוקתית שנייה וסופית. לכן, דווקא בעת הזו, חובתה של הקואליציה הנכנסת לבחון תיקונים לחוק יסוד: השפיטה, אשר יציבו בלמים ואיזונים בפני כוח־יתר שנטלה לעצמה הרשות השופטת.ביום שני שעבר הבהיר בג”ץ שניהול לו”ז הכנסת נתון למרותו, ובכך מחק את גדרות ההפרדה בין רשויות השלטון. השופטים החליפו את שיקול הדעת של יושב ראש הכנסת בשיקול דעתם שלהם לגבי עיתוי העלאתה של ההצבעה על בחירת יו”ר חדש לכנסת, בתוך מתחם הזמנים המצומצם שהשאיר התקנון לשיקול היו”ר היוצא. לבג”ץ לא היתה עילה להתערבות בעצם הסמכות של אדלשטיין לקבוע מועד להצבעה. אבל השופטים החליטו ששיקול הדעת שלהם לגבי המועד עדיף על שיקול דעתו של היו”ר, וברזולוציה של ימים ושעות. בכך קבע בג”ץ שאין גבולות לתחומי השיפוט שלו – גם לא עיקרון הפרדת הרשויות.

ביום רביעי שעבר כבר קבע בג”ץ כי הוא כל־יכול גם מבחינת האמצעים שבהם הוא יכול לנקוט כדי שרצונו יתממש באופן מלא ומיידי. יו”ר הכנסת אדלשטיין, בניגוד להאשמות השווא שהוטחו בו, כיבד את פסיקת בג”ץ אף שראה בה פגיעה קשה בריבונות הכנסת, פגיעה שהיטיב לתאר בנימוקיו. הוא בחר להתפטר ולסלק עצמו באופן אישי מזירת ההתגוששות בין הרשויות. אגב כך נוצר מצב חוקי של דחייה אוטומטית בת 48 שעות עד שניתן יהיה למנות לו מחליף. דחייה בת יומיים לא היתה מסכלת את פסיקת בג”ץ באופן עקרוני, אלא רק משהה אותה קלות. זו תוצאה הכרחית של החוק הקיים. אך בג”ץ בחר לקבוע “למען הצדק” הסדר המנוגד מפורשות לחוק. המסר שעולה מפסיקה זו, שתוצאתה הסתכמה בהקדמה של שעות ספורות במינוי יו”ר חדש לכנסת, הוא שבג”ץ יכול הכל. לא רק להתערב בכל זירה ורשות ללא הגבלה – אין גם פעולה שהוא לא יכול לנקוט לשם הגשמת רצונו באופן מיידי. גם אם המשמעות היא פסיקה המנוגדת מפורשות לחוק, והשתלטות מלאה של הרשות השופטת על הכנסת. בתוך פחות מיממה אף התבררה לכל עוצמת כניסתו של בית המשפט אל הביצה הפוליטית, גם אם לא לכך נתכוון.בימים הקרובים צפויים אנו לדיון בבג”ץ בסוגיית התאמתו של נתניהו לכהונת ראש ממשלה, לנוכח כתב האישום נגדו. זאת, גם אם רוב של כשני־שלישים מחברי הכנסת יתמוך בו, ואף שאין כל מגבלה בחוק על כהונתו בטרם הורשע. מדובר בעתירות הדורשות כי בג”ץ יחליף את שיקול הדעת של הנשיא, שמטיל הרכבת ממשלה על מועמד. למעשה, מדובר בדרישה כי השופטים יחליפו את שיקול הדעת של העם ונבחריו בכנסת. עצם הדיון, ובוודאי קבלת העתירות, משמעם שליטה של השופטים במינוי הרשות המבצעת ובבחירת הציבור היסודית ביותר.

בדיון הצפוי בחודש הבא בעתירות לביטולו של חוק יסוד: הלאום, בג”ץ מתכוון לדון כבר בתוקפם של חוקי יסוד; לשים עצמו מעל הקביעה החוקתית העליונה של הדמוקרטיה. עצם נכונותו לדון בתוקפם של חוקי יסוד שמהם השופטים יונקים את סמכותם, הופכת את היוצרות: במקום שלטון החוק בשופטים, השופטים שולטים בחוק.

לפי ההיגיון הזה, בעתיד יוכלו שופטי העליון לבטל חוקי יסוד שיקבעו את היקף סמכויותיהם.לכן, אחת המשימות הראשונות של הקואליציה המתרקמת תהיה יוזמה לתיקון אחראי של חוק יסוד: השפיטה – לאזן ולתחום את היקפה הראוי של הביקורת השיפוטית בישראל.