(א) מעונות הסמל. המדינה מסבסדת מסגרות לגיל הרך (לידה עד 3) באמצעות מנגנון “מעונות  סמל”. הורים יכולים לקבל מסגרת בשכר לימוד מסובסד רק במעונות רשמיים המצויים תחת פיקוח משרד העבודה. “צוואר הבקבוק” של מעון הסמל מוביל לכך שב־2018 רק מחצית מהאימהות הזכאיות קיבלו סבסוד למסגרת בעבור ילדיהן. גובה התשלום שההורים משלמים למעון ממוצע בהשוואה לאיחוד האירופי אך עולה בהתמדה עם השנים.

(ב) מבחני התמיכה. הזכאות למעון סמל מותנית בהיקף עבודה של 24 שעות עבודה שבועיות של שני ההורים. תנאי הסף מוביל לכך שרוב מּוטבי הסבסוד הם אימהות מעשירוני הכנסה גבוהים אשר עובדות במשרה מלאה.

(ג) היצע וביקוש. המדינה השקיעה בעשור האחרון למעלה ממיליארד שקלים בבינוי מעונות יום, אך הביקוש למעון סמל עודנו עולה על ההיצע. המחסור בתחרות על מחיר המעון; הרגולציה הנוקשה; והריכוזיות בענף המסגרות המסובסד (%42 מהמסגרות מופעלות על ידי הרשויות המקומיות) — מובילים לנגישות הנמוכה של פעוטות למעון וכן לאיכות מסגרות ירּודה.

(ד) איכות המסגרת. איכות המסגרת המסובסדת נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות. ההשקעה הממשלתית לפעוט בישראל עומדת על כרבע מההשקעה הממוצעת במדינות אלו. נוסף על כך, ישראל היא שיאנית שעות השהייה במעון והמדינה מסבסדת 51 שעות שבועיות — 24 שעות יותר מן הממוצע באירופה. ההשקעה הנמוכה בעבור מספר כפול של שעות מובילה לאיכות מסגרות ירּודה.

(ה) קידום תעסוקה. רף התעסוקה הגבוה הנדרש כדי לקבל סבסוד מוביל לכך שאימהות שאינן עובדות — או אימהות שעובדות במשרה חלקית — אינן מקבלות אותו. מציאות זו מנוגדת לתכליתו של הסבסוד מכיוון שנשים אלו צריכות להיות אוכלוסיית היעד של מדיניות המקדמת תעסוקת נשים: סבסוד מסגרת לאימהות שמחפשות עבודה יסייע להן להתגבר על “חסם האימהוּת” בכניסה לשוק העבודה, ובהמשך יאפשר להן להתקדם בעולם התעסוקה — למשרות טובות וראויות יותר. אימהות לומדות זכאיות לסבסוד רק אם הן לומדות 24 שעות שבועיות, אך רף גבוה זה אינו מותאם לשבוע הלימודים האקדמי וגורם לכך שרק אחוז אחד מן האימהות המקבלות סבסוד הן סטודנטיות. מלבד זאת, המודל הנוכחי אינו מקדם אוכלוסיות שאינן עובדות — אימהות ערביות וגברים חרדים. פעוטות ערבים הם 5% מהפעוטות מסובסדים במעונות הסמל — 18% פחות משיעורם באוכלוסייה. רוב הנשים הערביות אינן עובדות ולכן אינן זכאיות לסבסוד; מלבד זאת במעונות היום במגזר הערבי, בייחוד ברשויות הערביות בצפון, יש בעיית נגישות פיזית למעון. מודל הסבסוד הנוכחי מקדם אי־תעסוקת גברים חרדים כשהוא מכיר בשעות הישיבה של האב כשעות לימודים. 89% מהפעוטות החרדים במעונות הסמל — שהם 27 אלף פעוטות — הם ילדים לאב לומד. היוזמה הפרטית הגבוהה וההתארגנות הקהילתית מובילים לכך שהפעוטות החרדים הם 27% מהפעוטות הלומדים במעונות סמל — 4% יותר משיעורם באוכלוסייה.

(ו) צמצום אי־שוויון. אחת המטרות המרכזיות של השקעה בגיל הרך היא צמצום אי־שוויון. השקעה בגיל הרך בפעוטות בסיכון משתלמת כשהם הופכים לבגירים מועילים לחברה. אלא שמודל הסבסוד הנוכחי אינו מצמצם
להמשך הקריאה