תקציר מנהלים
קיימת הטיה מרומזת המתבטאת בשפה מתלהמת בהחלטות וכן בהוצאות מופרזות על פרויקטים מסוימים, אשר מהוות התנהגות מפלה.
מאמר זה בוחן את ההקצאות הכספיות הלא־שוויוניות, ההתעמרות בישראל והחריגה מסמכויות מצד ארגון האומות המאוחדות (להלן: האו”ם) וסוכנויותיו. הוא מקיף כמעט שלושים מוסדות של האו”ם – גופים מנהליים, גופים שיפוטיים וכן ועדות. אף שהמאמר אינו מקיף את כלל ההתנהלות הבלתי־הולמת באו”ם, הוא מציג דפוס מעורר דאגה לגבי האופן שבו הארגון פועל. ניתוח פעולתם של חלק מהגופים מוכיח כי האו”ם מתייחס למדינת־ישראל באופן לא־הוגן ולא־שוויוני. קיימת הטיה מרומזת המתבטאת בשפה מתלהמת בהחלטות וכן בהוצאות מופרזות על פרויקטים מסוימים, אשר מהוות התנהגות מפלה.
נבדקו אתרים רשמיים של האו”ם על־מנת לקבוע את תפקודם הכולל, תקציבם ומקורות המימון של אותם גופים, את אמות־המידה שלהם לבחירת חבריהם ואת היחס של אותם גופים לישראל. עם זאת, לעיתים קרובות היה קשה להשיג את המידע. לדוגמה, התברר כי הגישה למידע ברור ומפורט על־אודות התקציב היא קשה. דבר זה כשלעצמו מעורר דאגה, שכן האו”ם ממומן מכספם של משלמי המיסים במדינות השונות, ובראשן ארצות־הברית. מסיבה זו נאסף מידע גם מארגונים לא־ממשלתיים בעלי מוניטין שמטרתם להגביר את השקיפות ולהבהיר את ההליכים הפנימיים באו”ם.
פעולותיהם של אורגנים ויחידות־משנה רבים של האו”ם הקשורים לישראל נותחו בנפרד. ההיבטים שנבדקו כללו את השפה והמונחים שבהם נעשה שימוש, תפקידו הלכאורי של המוסד, המדינות החברות בו, ניצול מקורותיו הכספיים וסדר־היום שלו.
בעיות שקשורות לישראל וכן להתנהלות כללית של האו”ם נמצאו בכשלושים גופים נוספים מעבר לאלה המוצגים במאמר זה. אולם מאחר שבגופים אלה לא נמצא כי מדובר בהתנהגות שיטתית, החלטתי להשמיטם. המוסדות שהחלטתי לכלול במאמר זה הם אלה שמפגינים שוב ושוב יחס מוטה ברור נגד ישראל בהקצאת כספים ובחריגה מהמנדט שלהם. המאמר עושה שימוש במידע זה ובניתוחו כדי לגבש המלצות להפיכת האו”ם לשקוף, יעיל והוגן יותר.
