ההסתדרות הרפואית בישראל (הר”י) היא ארגון העובדים היציג של הרופאים המועסקים בשירות הציבורי בישראל ונחשבת אחד מארגוני העובדים החזקים ביותר במדינה. נציגיה פועלים לקידום חקיקה ומדיניות ציבורית בנושאים הקשורים לענף הרפואה, ורופאים החברים בה מחזיקים במשרות הבכירות ביותר במשרד הבריאות – בפרט במשרות הקשורות לאסדרת הענף.
הפעילות בהר”י סובבת בעיקרה סביב שלוש סמכויות – או שלושה “כובעים” – שיש לארגון: (1) ארגון עובדים יציג הפועל כאגודה עות’מאנית; (2) המאסדר הבלעדי של התמחויות הרופאים בישראל; (3) ארגון־הגג של האיגודים המקצועיים בתחום הרפואה.
בנייר מדיניות זה, שקד מענה מציעה שקיומם המקביל של שלושת ה”כובעים” הללו יוצר להנהלת הר”י, לנציגיה ולראשי האיגודים המקצועיים המאוגדים תחתיה ניגודי עניינים בפעילותם, הפוגעים בטובת הציבור, בטובתה של מערכת הבריאות הציבורית, ולעיתים גם בטובת הרופאים עצמם. על־מנת להתיר את ניגודי העניינים בפעילותה של הר”י, יש להחיל בה את השינויים המבניים הבאים:
- יש להוציא מידי הר”י את “המועצה המדעית” ולהפוך את המועצה לארגון סטטוטורי שיעסוק באסדרת ההכשרה הרפואית בישראל.
- יש להסיר מפעילותם של האיגודים את החיסיון הנובע ממעמדה של הר”י כאגודה עות’מאנית ולהעביר אליהם סמכויות.
- יש להשאיר את הר”י כארגון עובדים יציג בלבד.
נוסף על השינויים המבניים, ראוי להחיל שינויים נוספים שיובילו לפתרון בעיות של חוסר שקיפות, להגברת הייצוג ההוגן ולשיפור איכות הטיפול בענף הרפואה הישראלי.
