רגע לפני המשבר החוקתי שהחל בשנת 2015 הייתה פולין דמוקרטיה תוססת אך מקוטבת. חוסר אמון והתנהלות שערורייתית דרדרו את פולין למשבר חוקתי שפוגע בה עד היום. עוצמתה של ישראל תלויה באחדותה וכשישנם איומים קיומיים על המדינה אנחנו לא יכולים להסתכן במשבר חוקתי שסופו מי ישורנו. כדאי שנלמד מהסיפור הפולני על הסכנות מהתנהלות כוחנית שנובעת מ”דאגה”.

מערכה ראשונה:

פולין למודת כיבושים זרים. רוב ימיה בעידן המודרני היו תחת כיבוש זר. בשנת 1990 השתחררה פולין מעשרות שנים של עריצות קומוניסטית והעם הפולני זכה לעצמאות. בשנת 1997 אימצה פולין חוקה שבה עוגנו עקרונות המדינה הפולנית כדמוקרטיה פרלמנטרית עם סמכויות רחבות לנשיא. הוקם בית המשפט החוקתי שתפקידו להגן על החוקה. נקבע ששופטיו ייבחרו  על ידי בית הנבחרים התחתון של הפרלמנט הפולני (הסיים) באמצעות רוב רגיל, לכהונה בת תשע שנים. כך, עד המשבר שהחל ב-2015, חברי בית המשפט החוקתי נבחרו על ידי חברי הסיים ופעלו באופן עצמאי ואקטיבי בדיונים חוקתיים שבאו לפתחם.

מערכה שניה:

בשנת 2004 הצטרפה פולין לאיחוד האירופי. כחלק מהליך ההצטרפות פולין קיבלה על עצמה ליצור הרמוניזציה בין חוקיה לחוקי האיחוד.  מהר מאד התברר שעל אף עליונות של החוקה הפולנית בשיטת המשטר בפולין, בפועל בית המשפט הכפיף מ-2005 את החוקה הפולנית לזו של האיחוד. בית המשפט קבע בפסק דין שלמרות שהחוק הפולני אסר על הסגרת אזרחי המדינה למדינות אחרות, הדין האירופי המחייב הסגרה ממדינה למדינה גובר. לבית המשפט החוקתי היה ברור שהדין האירופי סותר את החוקה הפולנית, אולם הוא לא העביר את הסתירה לבחינת הפרלמנט והממשלה, אלא חייב בפסק דין לשנות את החוק הפולני בתוך 18 חודשים כך שיתאים לדין האירופי. כך החלה מסכת חיכוכים בין בית המשפט והפרלמנט, כשבית המשפט לחוקה מנסה לכפות את תפיסת עולמו בניגוד למפורש בחוקה.

מערכה שלישית:

שנת 2015 הייתה שנת בחירות כפולה עם בחירות לנשיאות המדינה ולאחר מכן בחירות לפרלמנט. במאי 2015 הפסיד מועמד מפלגת “המצע האזרחי” במרוץ לנשיאות לאנדז’יי דודה, נציג מפלגת “חוק וצדק”. מפלגת “המצע האזרחי”, שהייתה מפלגת השלטון, הבינה מהסקרים שהיא עתידה להפסיד בבחירות לפרלמנט שתוכננו לאוקטובר 2015. כדי שלא לאבד את כוחה החליטה מפלגת “המצע האזרחי” לבצר אותו במערכת המשפט, רגע לפני הפסד השלטון. היא שינתה את החוק למינוי שופטים לבית המשפט החוקתי, כדי שתוכל למנות חמישה שופטים חדשים באמצעות הרוב שבו עוד החזיקה בפרלמנט. שלושה מתוכם היו אמורים להתחיל את תפקידם לאחר הבחירות (שהיו ב25 באוקטובר) אך לפני השבעת הפרלמנט החדש (ב12 בנובמבר). השניים הנותרים, היו אמורים להתחיל את תפקידם בדצמבר, כלומר חודשיים לאחר הבחירות. כך התכוונה מפלגת המצע האזרחי למנוע מהעם לממש את זכותו לעצב את מערכת המשפט.

צעד זה עורר זעם רב. הנשיא הנכנס ממפלגת חוק וצדק סרב לחתום על מינוי השופטים, בטענה שמדובר במחטף. מפלגת חוק וצדק זכתה בבחירות, והפרלמנט הנכנס לא הכיר בלגיטימיות של חמשת השופטים החדשים ובמקומם בחר בחמישה אחרים.

כך החל משבר חוקתי, שכן לא היה ברור מהו ההרכב של בית המשפט החוקתי. היה זה מאבק עיקש בין מערכת המשפט, שתפסה צד פוליטי, לבין מפלגת השלטון שהחלה להסלים את האמצעים שהיא הפעילה נגד השופטים, דבר שהידרדר לפגיעה קשה בעצמאות השיפוטית. מפלגת המצע האזרחי ניסתה לבצר את כוחה מחשש מהצד הפוליטי הנגדי כדי “להגן” על המדינה ובכך גרמה לשבירת כללי המשחק הדמוקרטיים. לו פעלו הצדדים בפולין בהגינות, תוך שמירה על אמון בסיסי, שמירה על כללי המשחק המוסכמים וכיבוד עיקרון הכרעת הרוב, המאבק היה נמנע.

ועכשיו לישראל:

עוצמתה של ישראל תלויה בשמירה על אחדותה והימנעות בכל מחיר ממשבר חוקתי כמו שהתרחש בפולין. הקריאות לבג”צ לפסול את הרפורמה הן סיכון עצום למדינה. לא נוכל לפעול ביחד אם לא ברור מי מחזיק בצורה לגיטימית בסמכויות השלטון. מבלי להקל ראש בחששותיהם של מתנגדי הרפורמה, פסילת הרפורמה על ידי בגץ תחסל את אמון העם במוסדות השלטון. אמון הציבור במערכת המשפט ידרדר לשפל חדש, אך גם האמון בבחירות ובסמכות הכנסת יפגעו בצורה אנושה. אם קולם של נבחרי ציבור שמייצגים מעל ממחצית מאזרחי המדינה בקלפי לא יחשב לגיטימי אין עוד טעם בבחירות, המנגנון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה. אני מייחל שנגלה אחריות ובגרות כך שלא ניכנס למשבר שאיש אינו יודע איך נצא ממנו.

פורסם לראשונה ב”מקור ראשון”