מחקר מדיניות זה בוחן לעומק את סוגיית מינוי הדירקטורים מטעם המדינה בחברות הממשלתיות בישראל. הדיון בסוגיה נפתח בהצגת תפקידי הדירקטוריון וחבריו בחברה הממשלתית. לאחר־מכן נידונים היבטים שונים בשיטת המינוי הנוכחית, תוך כדי עמידה על יתרונותיה ועל חסרונותיה, ומובאות המלצות לשיפורה. ההמלצות השונות מבקשות לצמצם את המתח הקיים בין השאיפה לקדם ניהול מקצועי של החברות הממשלתיות לבין השאיפה לתת ביטוי להעדפות המדיניות של ציבור האזרחים, אשר מחזיק במניותיהן של
החברות באמצעות הממשלה.
ההמלצות העיקריות הכלולות במחקר הן:
1 .יועלו תנאי־הסף הנדרשים על־פי חוק לשם כהונה כדירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, ובפרט לשם כהונה כיושב־ ראש דירקטוריון מטעם המדינה, באמצעות הצבת דרישה מצטברת לניסיון ולהשכלה על־תיכונית.
2 .יתוקן החוק כך שיכלול איסור מינוי מנהל כללי של חברה ממשלתית לכהונת דירקטור באותה חברה, כפי שקבוע כיום בתקנות ביחס לנציגי עובדים; מתן אפשרות לעובדי חברה ממשלתית לבחור נציג אחד בלבד מטעמם לכהן כדירקטור, ללא זכות הצבעה, בחברות שבהן נקבע כי יינתן ייצוג לעובדים; ואיסור מינוי של אדם המשרת בכוחות הביטחון לכהונת דירקטור מטעם המדינה בכל חברה שהיא.
3. יוקם מאגר ראשוני של מועמדים לכהונת דירקטור מטעם המדינה אשר עומדים בתנאים שנקבעו בחוק, שמתוכו תגבש רשות החברות הממשלתיות, לפחות אחת לשלוש שנים, מאגר מועמדים משני על־פי דרישות שתיקבענה על־ידי הדרג הנבחר — הממשלה בהמלצת שר האוצר — נוסף על תנאי־הסף הקבועים בחוק. כל הדירקטורים מטעם המדינה ייבחרו מתוך המאגר המשני. במקרים חריגים, שבהם לא יימצא מועמד מתאים במאגר המשני, יהיו השרים האחראים רשאים — בהסכמת הוועדה לבדיקת מינויים — לנסות לאתר במאגר הראשוני מועמד אחר, אשר לא ניגש למיונים למאגר המשני, ולשלוח אותו לעבור את הליך המיון הנדרש כתנאי להשתלבות במאגר המשני.
4. נציג רשות החברות הממשלתיות בוועדה לבדיקת מינויים יוחלף בנציג של נגיד בנק ישראל. נציג זה יידרש להכיר את עולם התאגידים הישראלי ולהיות כשיר על־פי חוק לכהן כדירקטור מטעם המדינה.
5. יוגבל משך הזמן העומד לרשות השרים האחראים לצורך בחירת דירקטור חדש או לצורך החלטה למנות דירקטור לתקופת כהונה נוספת, ויוגבל משך הזמן העומד לרשות הוועדה לבדיקת מינויים לצורך אישור מועמדותו של דירקטור חדש או לצורך אישור מינויו של דירקטור מכהן לתקופת כהונה נוספת. חריגה
של השרים האחראים ממסגרת הזמן שנקבעה תביא לידי העברת ההחלטה על המינוי לוועדת הכספים של הכנסת, וחריגה של הוועדה לבדיקת מינויים ממסגרת הזמן שנקבעה תביא לידי העברת ההחלטה על המינוי למליאת הממשלה.
6. עבודתה של הוועדה לבדיקת מינויים תיוחד לבחינת מועמדות של דירקטורים, של יושבי־ראש דירקטוריון ושל מנכ”לים בחברות ממשלתיות ובחברות מעורבות בלבד, ותוקם ועדה נפרדת לבדיקת מינויים לתפקידים בכירים בתאגידים סטטוטוריים.
7. יאומץ נוהג שלפיו לפני בחירת דירקטור חדש לחברה, ועל־מנת לזהות היטב את צורכי הדירקטוריון, ייוועצו השרים האחראים על חברה עם חברי הדירקטוריון המכהנים וכן עם שאר בעלי המניות (אם יש לחברה בעלי מניות נוסף על מדינת־ישראל).
8. תוסף לחוק הגבלה שלפיה מספר הדירקטורים בחברה ממשלתית שיש להם זיקה לשרים בממשלה יהיה פחות ממחצית מכלל חברי הדירקטוריון שהממשלה רשאית למנות באותה חברה.
9. תוסף לחוק הגבלה שלפיה מספר עובדי המדינה המכהנים כדירקטורים מטעם המדינה בחברה ממשלתית לא יעלה על שליש מכלל חברי הדירקטוריון שהממשלה רשאית למנות באותה חברה.
10 . החובה החוקית של מתן ייצוג הולם לבני שני המינים ולאוכלוסייה הערבית בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות תיוותר על כנה, אולם יועבר תיקון לחוק שיקבע כי הבטחת ייצוג לאוכלוסיות נוספות בדירקטוריונים אלה תעוגן בהחלטת ממשלה, ולא בחקיקה ראשית. כן מוצע שגם במסגרת החלטות ממשלה
לא יובטח ייצוג למגזרים רבים באוכלוסייה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.
11 . משך כהונתו של דירקטור מטעם המדינה בחברה נתונה יוגבל לשתי כהונות רצופות, אולם במקרים שבהם השרים האחראים סבורים כי מדובר בדירקטור מוכשר במיוחד, תינתן אפשרות למנותו לתקופת כהונה שלישית ברציפות, בהסכמת הוועדה לבדיקת מינויים.
12 . ייקבע בחוק כי בשום מקרה לא יוכל אדם לכהן כדירקטור מטעם המדינה ביותר משתי חברות בו־זמנית.
13 . יתוקן החוק כך שיקבע כי דירקטוריון של חברה ממשלתית יכלול שישה חברים לכל־הפחות שנים־עשר חברים לכל־היותר, ויוגדר מדרג לקביעת מספר הדירקטורים בכל חברה ממשלתית בהתאם לגודלה ולמורכבות פעילותה.
