ממשל ביידן מנסה להקטין משמעותית את אחד ההישגים הדיפלומטיים הגדולים ביותר של ישראל בעשורים האחרונים: הכרתה של ארה”ב – ובעקבותיה של מדינות אחרות – בריבונותה של ישראל על כל ירושלים. החדשות הטובות הן שלממשלת ישראל יש הכוח לבלום את המהלך.
ארה”ב לוחצת לפתוח משרד דיפלומטי חדש בירושלים, כזה שמיועד לרשות הפלשתינית, וזאת אף ששגרירות ארה”ב בירושלים מספקת כבר עכשיו שירותים קונסולריים לפלשתינים. אין תקדים בעולם למדינה שמחזיקה קונסוליה עצמאית באותה עיר שבה יש לה שגרירות, ועל פי החוק הבינלאומי, ארה”ב תזדקק לאישור ישראלי למהלך.
ארה”ב לא רוצה לפתוח קונסוליה רק כדי שיהיה לה מקום לנהל קשרים דיפלומטיים עם הרש”פ, לשם כך ניתן לפתוח שלוחה ברמאללה, שם מנהלות מדינות אחרות את יחסיהן עם הרשות, או לפתוח מחדש את הנציגות הפלשתינית בוושינגטון. מטרתה של פתיחת הקונסוליה היא הכרה בתביעות פלשתיניות כלפי ירושלים. אם אין לרשות תביעה לגיטימית בעיר, אין סיבה שתהיה שם קונסוליה. זו הסיבה שהסוגיה עומדת בראש סדר היום האנטי־ישראלי של חברת הקונגרס הדמוקרטית אילהאן עומאר.
הקונסוליה הנפרדת שארה”ב החזיקה בירושלים מאז 1844 ונסגרה, כמו גם הקונסוליות האירופיות הבודדות הנמצאות בירושלים ואינן מיועדות לישראל, קדמו להקמת המדינה, ולכן לא נדרשה הסכמת הממשלה לקיומן. כשהנשיא טראמפ הכיר בירושלים כבירה והעביר את השגרירות, הוא נאלץ לסגור את הקונסוליה מכיוון שקיומה הנפרד אינו עולה בקנה אחד עם ההכרה. פתיחת הקונסוליה תחזיר את המצב שקדם להכרה. וכן, זה “ביג דיל”: אם ישראל תאפשר פתיחת קונסוליה, קשה לראות איך מדינה כלשהי בעתיד תוכל מבחינה דיפלומטית לפתוח שגרירות בירושלים מבלי לפתוח נציגות מקבילה בעיר בעבור הרשות. בכך יתבסס הרעיון שלשני הצדדים יש טענות לגיטימיות לעיר.
הממשלה מבינה את מהות הסוגיה ודחתה בתוקף את ההצעות האמריקניות. שר החוץ לפיד הביע התנגדות תקיפה אף יותר מזו שהעלה ראש הממשלה דאז נתניהו, כשהממשל החדש העלה את הנושא לראשונה, והבהיר כי הוא מבין שלא מדובר במשרד דיפלומטי גרידא, אלא במעמדה של ירושלים.
מכיוון שארה”ב עומדת על פתיחת הקונסוליה, מבחנה האמיתי של הממשלה יהיה כשיתהדק הלחץ הדיפלומטי. וושינגטון מציגה את הצעד כ”הבטחת קמפיין של ביידן”, אך על ממשלת ישראל להבהיר שהריבונות הישראלית הבלעדית על ירושלים אינה “הבטחת קמפיין” של בנט ולפיד, אלא אקסיומה ברורה.
ארה”ב רומזת שאולי תכפה את המהלך בכך שתצהיר על פתיחת הקונסוליה ותסמוך על ממשלת ישראל שתציית. ישראל צריכה להבהיר כבר עתה שהיא לא תקבל עובדה מוגמרת. נציגות דיפלומטית זקוקה לשירותים מהממשלה המארחת, מוויזות ולוחיות רישוי ועד לתיאום ביטחוני. אם בנט ולפיד רוצים להניא את ארה”ב מלנקוט שיטות אגרסיביות, עליהם להצהיר כעת כי יסרבו להכיר בנציגות שתיפתח ללא הסכמתם. זה אל”ף־בי”ת של ריבונות.
