Search
Close this search box.

למי באמת אכפת ממדינה יהודית

הנה נתון מדהים שחמק מתחת לרדאר של מרבית כלי התקשורת:  בשנת 2020 הצטרפו למדינת ישראל עשרים וארבע אלף איש. מרשים, לא? אלא שהנתון המדהים הוא שרק שליש מתוכם, כשמונת אלפים בסך הכל, הם יהודים. שני השליש האחרים, כ 16 אלף איש, הם לא-יהודים שנכנסו באמצעות חוק השבות ו/או חוקים ונהלים אחרים כמו איחוד משפחות. חשוב להבין: לא מדובר על מסתננים או מהגרי עבודה, אלא על מי שנכנס בדלת הראשית למדינת ישראל. אנשים שנכנסו באופן חוקי למהדרין והפכו לאזרחים כדת וכדין. 

לא מדובר בתופעה חריגה. להפך. משנה לשנה אחוז הלא-יהודים שנכנסים לישראל מטפס ועולה. בשנה הקודמת, 2019, אחוז הלא-יהודים הנכנסים היה שישים אחוז ולפני שנתיים, ב 2017, חמישים אחוז. כלומר, משנה למשנה המצב רק מחמיר, כאשר שיעור הלא-יהודים שמקבלים אזרחות ומעמד הולך וגדל.

לא מדובר במספרים קטנים. בכל שנה נוספים כ15-20 אלף מהגרים לא-יהודים חדשים (לא כולל הגירה ערבית). תעשו את החשבון לבד ותבינו איך הגענו למצב שבו מתגוררים בישראל חצי מיליון אזרחים לא-יהודים שאינם- ערבים.

בעתיד הלא רחוק, הילדים והנכדים שלנו יצחקו כשנספר להם שפעם נאבקנו על חוק החמץ או גיור רפורמי. כאשר מפלגת “הישראלים-הלא-יהודים” תהפוך ללשון המאזניים של הפוליטיקה, המאבקים של היום יוכרעו בקלות. בחסות הכוח הפוליטי של קבוצת הלא-יהודים החדשה, הדיון בכנסת יעסוק בביטול חוק נישואין וגירושין והאם מדינת ישראל תמשיך בכלל להיות מדינה יהודית. מדיניות ההגירה הלא אחראית של מדינת ישראל היום, גורמת לכך שאנחנו מפסידים מראש בקרבות העתיד.

קשה להאמין שבזמן שהדמוגרפיה הישראלית משתנה בצורה כה דרמטית, אף אחת מהמפלגות לא עוסקת בנושא ההגירה הלא-יהודית לישראל. ממפלגות השמאל החילוניות אין לי הרבה ציפיות, אבל היכן נמצאות מפלגות המרכז-ימין? אתם – נתניהו, סער, בנט, ואפילו גנץ ולפיד – המדברים השכם והערב על מחויבותכם למדינה יהודית, האינכם שמים לב למדיניות ההגירה השוחקת את הרוב היהודי? ומדוע לא נשמע קולן של המפלגות החרדיות?  הרב אריה דרעי עומד בראש מינהל האוכלוסין ומכיר היטב את הנתונים, אך לא זכורה לי התבטאות שלו בעניין. הרבנים גפני וליצמן ידעו “להפוך שולחן” בסיפור השבת והמרכולים, אולם בנושא ההגירה הלא-יהודית נדם קולם.

שלא יהיה ספק: מדובר בסיפור מורכב למדי. לטעמי, טוב שחוקי ההגירה של ישראל כפופים גם לאמנות בינלאומיות. טוב שחוק השבות ישקף גם את האינטרסים והזהות של יהדות התפוצות שברובה אינה אורתודוכסית. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ולכן ברור שדלת הכניסה למדינת ישראל צריכה להישאר פתוחה גם ללא-יהודים. אולם הנתונים מלמדים שמשהו התקלקל לנו בדרך. האיזון הופר. לא יכול להיות שרוב הנכנסים למדינה היהודית היחידה בעולם, אינם עוד יהודים.

על מדיניות ההגירה של ישראל חייב להתקיים דיון ציבורי משמעותי. זה יהיה דיון סוער ונוקב ולכן נצטרך לנהל אותו בשום שכל ומתוך כבוד לכל חלקי העם היהודי ולכל אזרחי ישראל. הבעיה היא שהדיון הזה בכלל לא מתנהל. הלוואי ונגיע ליום שבו מפלגות מתווכחות על מדיניות ההגירה. הלוואי ונגיע ליום שיתקיים פה דיון ציבורי על חוק השבות. במצב הנוכחי, נראה שלרוב הפוליטיקאים לא אכפת. הם מעדיפים לטמון את ראשם בחול תוך התעלמות עצובה מתמרורי האזהרה.

פורסם לראשונה בעיתון משפחה.

Author

ד”ר נתנאל פישר
ד”ר נתנאל פישר

תוכן נוסף

More

תפריט נגישות