פרסומים
ללא ענישה חמורה לא תושג הרתעה
מתברר שמדינת ישראל שכשלה בזיהוי מוקדם ובהתרעה מפני הפרעות מלכתחילה, והתקשתה בסיכול האירועים בזמן אמת, גם מתקשה ליצור הרתעה בדיעבד
הערעור הראשון על גובה העונש של פורעי שומר החומות נדון השבוע בבית המשפט העליון, ולתוצאה שלו תהיה השפעה דרמטית על קביעת מתחם הענישה של פורעים שדינם טרם נגזר. שלשום (ב') נערך דיון בזק חסוי בבית המשפט העליון בערעור של הפרקליטות על הענישה המקילה שנגזרה על אחד מפורעי עכו. במחוזי חיפה נדון המחבל ל-12 חודשי מאסר בלבד למרות שנטל חלק בהתפרעויות נגד שוטרים והשתתף בהשחתת מלון האפנדי, האירוע שבו מצא אבי הר אבן את מותו לאחר שהמלון הוצת. למרות שמדובר בשני אירועים קשים ושיוחס לנאשם מניע לאומני, הוא קיבל עונש מאסר קל. בית המשפט העליון מיהר לדון בערעור, שאם ידחה עשוי להביא לשחרור מיידי של האסיר בשל ניכוי שליש על "התנהגות טובה". הפרקליטות דרשה מלכתחילה להכניס את הנאשם לכלא לתקופה של חמש שנים לפחות. אבל השופט דניאל פיש מבית המשפט המחוזי בחיפה הקל מאוד בעונשו. כעת ההחלטה בידי השופטים פוגלמן, ברק-ארז וּוילנר.
בשבועות האחרונים מתפרסמים גזרי הדין הראשונים של מורשעי שומר החומות, ומתברר כי הערכאות הנמוכות בחלק ניכר מהמקרים נוטות להקל תוך סטייה חריפה מרף הענישה התחתון המבוקש. לכן לא מדובר כעת בעוד ערעור פלילי רגיל או בשלומם של תושבי עכו בלבד. זהו תיק דגל שיקבע האם רשויות האכיפה יצליחו לייצר הרתעה לקראת גלי אלימות לאומנית נוספים אם חלילה יבואו. זהו מבחן לאחריותה וחובתה של המדינה להרתיע את מי שיחליט בשעת מלחמה לתקוף את המדינה היהודית מבפנים.
החוזה הבסיסי ביותר בין כל מדינה לאזרחיה הוא השמירה על הביטחון האישי, כלומר על הסדר ברחובות. האזרחים מצייתים לריבון שמקבל את הרשות להפעיל כוח והוא חייב להגן על חייהם ועל רכושם. בישראל יש לכך היבט נוסף: החוזה הבסיסי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי להגן על יהודים בארץ ובתפוצות, לשמש מקום שבו יהודים לעולם לא ירדפו בשל יהדותם.
בפרעות שהתרחשו בזמן מבצע שומר החומות, יותר מדי יהודים חשו על בשרם כיצד מופר החוזה הכפול. מי שחווה את האנרכיה ברחובות והרגיש שהוא נרדף רק בשל יהדותו בידי פורעים שחברו לחמאס, נפגע בשנית כשהבין שהמשטרה ומדינת ישראל לא באים לעזרתו למרות קריאות חוזרות ונשנות. אך הפגיעה הקשה ביותר מתרחשת בשבועות האחרונים כאשר מתרבים הדיווחים על ענישה בקנה מידה מזערי שמוטלת על הפורעים. הללו, כצפוי, משתחררים ומתקבלים כגיבורים בסביבתם הקרובה.
גם אם הופתעו במשטרה מהיקף ועוצמת האירועים, וגם אם לקח למדינת ישראל זמן להיערך, קברניטי המדינה התחייבו למצות את הדין עם הפורעים. ראשי רשויות האכיפה התחייבו להכניס את הטרוריסטים שבחרו לשלב ידיים עם החמאס ולפרוע ביהודים למאסר ממושך. ענישה קשה כלפי הפורעים והצבת קיר ברזל בפני כל מי שמעלה בדעתו לקחת חלק באירועים דומים חיונית בשביל לייצר הרתעה עתידית.
אך כעת מתברר שמדינת ישראל שכשלה בזיהוי מוקדם ובהתרעה מפני הפרעות מלכתחילה, והתקשתה בסיכול האירועים בזמן אמת, גם מתקשה ליצור הרתעה בדיעבד. השנה האחרונה שעברנו מאז מבצע שומר החומות וחוסר הביטחון שחשים תושבים בכל רחבי הארץ, לצד זרם הבקשות הגובר לרישיונות נשק, מלמדים שיש צורך בשינוי חד ומהיר בטרם נגלוש לסבב דמים נוסף.
יש לשבח את הפרקליטות הדורשת ענישה מחמירה, תוך ייחוס מניע גזעני לפורעים. האחריות כעת בידי השופטים, לוודא שגזרי הדין של הפורעים ישקפו את חומרת העניין וגודל השעה. התקווה לחיים משותפים במדינה היהודית עומדת במבחן. על השופטים למצות את הדין עם הפורעים ולשדר מסר ברור בדבר סדרי הגודל של הענישה הראויה לפורעי שומר החומות. כל אפשרות אחרת רק תחיש את סבב האלימות הבא.
