בשנים הבאות צפוייה ישראל לעבור תהליכי לגליזציה של קנאביס, כלומר העברה של ענף השייך רובו ככולו לשוק
השחור אל השוק החופשי הנתון לפיקוח ממשלתי. ועדות מונו על ידי ממשלות קודמות והגישו את המלצותיהן וקונצנזוס בדבר הצורך בשינוי הסטטוס הפלילי הגורף של הקנאביס מתגבש בקרב מקבלי ההחלטות והציבור.
לגליזציה מוצלחת צריכה להשיג כמה מטרות:

• מניעת רווח ממשפחות פשע או מארגוני טרור.
• פיקוח על איכות ובטיחות הקנאביס הנמכר.
• שחרור אוכלוסיות חלשות מאימת רשויות החוק.
• מניעת צריכה על ידי בני נוער.
• הגדלת הכנסות המדינה ממיסים.

במסמך זה איננו דנים בנושאים בריאותיים או בטחוניים הקשורים בקנאביס, אלא בשאלה האסדרתית בלבד. אנו
בוחנים כיצד, בעת שמדינה פותחת את שוק הקנאביס בצורה מפוקחת, לא נוצרים קרטלים עסקיים ולא מתבססת
רגולציה שבפועל סותרת את מטרות המדינה )למשל, דוחפת את הצרכנים לשוק השחור מחדש(. על מנת למצוא את
המתוה הנכון ללגליזציה, סקרנו ארבעה מודלים שונים של לגליזצי ה: קליפורניה, קנדה, קולורדו והולנד. מסקנתנו
היא שהבדלים בין מתוים שונים של לגליזציה מביאים לתוצאות שונות באופן משמעותי, וכי לאופי הרגו לציה והמיסוי
על הענף יש השפעה רבה על הצלחתה. ניתן להעמיק במחקר המלא אותו כתבנו במסגרת מיזם ‘שולה המוקשים’. להלן
תקציר ממצאינו:

קליפורניה: כחלק ממתוה הלגליזציה שישמה מדינת קליפורניה נחקקו שלושה חוקים והוטל על שלושה
גופים ממשלתיים לפקח על שוק הקנאביס: משרד הבריאות, משרד החקלאות ורשות הקנאביס. הוחלה
רגולציה קפדנית על המגדלים ועל המוכרים, הוטל מיסוי על הקנאביס הנמכר ואף אגרות רישוי על עסקים
המוכרים אותו. בגלל המיסוי ועלות הציות לרגולציה, הקנאביס החוקי יקר בלפחות 40% מאשר בשוק
השחור, שממשיך להתקיים גם אחרי שהוכרז על לגליזציה. הנתונים מראים שכ 80%- מהקנאביס
בקליפורניה נמכר באופן לא חוקי. כלומר, השוק לא עבר לידיהם של עסקים שומרי חוק, לא נמנעה הכנסה
מארגוני פשע, לא ניתן לפקח על איכות החומר הנמכר ואין דרך לודא שהוא אינו נמכר לקטינים.

קנדה: מישמת לגליזציה החל משנת 2019 וגם שם ההצלחה חלקית. אמנם הממשלה הצליחה בהורדת
המחיר אבל הלקוחות מדווחים שאיכותו נחותה. כיון שכך רק כמחצית מצרכני הקנאביס בקנדה רוכשים
קנאביס חוקי, ולא ניתן לפקח על החומר שרוכשים שאר הצרכנים.

קולורדו: מישמת לגליזציה החל משנת 2016 ושם הוחלה רגולציה פשוטה וברורה הנאכפת על ידי גוף
וכן הוטלו אגרות ומיסוי נמוכים יחסית. )MED – ממשלתי יחיד )מחלקת אכיפת הקנאביס של קולורדו
התוצאה היא שהקנאביס החוקי בקולורדו הוא אמנם יקר מעט מהמוצר הבלתי חוקי, אבל ההפרש לא
הרתיע את הקונים וכיום כמעט כל הקנאביס הנמכר בקולורדו הוא חוקי ומפוקח. דרך טובה להמחיש את הפער בין ההצלחה של קולורדו לכשלון של קליפורניה, היא ההכנסה ממיסוי קנאביס בשתי המדינות בשנת
2020 , שהיתה בסדר גודל דומה, למרות שאוכלוסית קליפורניה וגם הכלכלה שלה גדולות פי כמה וכמה.

הולנד: מיישמת מודל ייחודי הקיים משנות ה 70- , במסגרתו הצריכה והמכירה הקמעונאית לצרכנים )’קופי
שופס'( חוקית בפועל, אך הגידול והמכירה הסיטונאית לאותם עסקים ממש נמצאת מחוץ לחוק, כאשר חוק
זה אף נאכף בפועל. הולנד ערכה ב 2009- ניסוי שמטרתו הגבלת הגישה של זרים )לא הולנדים( לקנאביס, אך
זה נכשל נחרצות ורק העלה את הכנסות השוק השחור לעומת השוק החוקי. בעקבות כשלון הניסוי הנ”ל
והניסיון הנצבר במודלי לגליזציה בעולם, הולנד שינתה כיוון, והחלה ב 2017- להתקדם לכיוון לגליזציה
מלאה, שמתבצעת כעת ) 2021 ( כניסוי ב 10- רשויות מקומיות בהולנד במודל של רגולציה מעטה ובלי מיסוי
עודף כלל.

ההסבר לתוצאות המאכזבות בחלק מהמדינות, הוא שלגליזציה לא מעלימה בהכרח את השוק השחור. המסחר הבלתי
חוקי ימשיך להתקיים כל עוד קיימת כדאיות כלכלית. במקרה של קנאביס, יש יתרון נוסף לשוק השחור: המוצר
החוקי הוא חדש ונמצא בעמדת נחיתות: צרכנים רבים נוטים להמשיך ולקנות קנאביס מסוחרים בלתי חוקיים כפי
שהם רגילים. במקרה שמוטל מיסוי כבד על הקנאביס ומוחלת רגולציה מורכבת, המשיתה עלות ציות גבוהה על
העוסקים בתחום, הקנאביס החוקי עלול להיות יקר מזה הנמכר בשוק השחור או נחות ממנו באיכותו, כפי שקרה
בקליפורניה ובקנדה בהתאמה. במצב כזה, צרכנים מתעלמים מהלגליזציה וממשיכים לרכוש מוצר בלתי חוקי. שאינו
מפוקח, אינו ממוסה, אינו אסור לקטינים, ולרוע המזל ממשיך ליצר הכנסה לארגוני פשע.

יש לאמץ בישראל מתווה לגליזציה שיעוצב על פי העקרונות הבאים:

1. רישוי עסקים קל במסגרת רגולציה פשוטה שתהיה מוכוונת תוצאה ולא תהליך ושתיאכף על ידי רגולטור
   יחיד שיהיה אחראי על כל שלבי התעשייה. חשוב לשמור על עלות ציות נמוכה ככל האפשר.
2. מיסוי סביר, כלומר נמוך מזה המוטל כיום על אלכוהול וסיגריות. יש להימנע מייקור המוצר החוקי עד למצב
   שצרכנים יעדיפו להמשיך לקנות בשוק השחור.
3. אי הדרה של פושעים לשעבר מעבודה בעסקי הקנאביס. כשם שרוצים להעביר את הפעילות העסקית אל
   השוק החוקי כך צריך להעביר גם את האנשים העוסקים בה. איסור על אנשים לעבוד באופן חוקי במקצוע
   שאותו הם מכירים, משאיר להם ברירה אחת סבירה, והיא להמשיך לעבוד בו באופן לא חוקי.
4. היתר גידול לצריכה עצמית וכן היתר החזקה של כ 30- גרם. היתר כזה יגן על הצרכנים ממקרה שבו קרטל
   או מונופול ישלוט בשוק וישווק מוצר יקר או באיכות נמוכה, כי אז יוכלו הצרכנים לגדל בעצמם את
   הקנאביס הנדרש להם.
5. החלה הדרגתית של הרגולציה, כלומר החלת כללים מקלים י ותר דוקא בשלב הראשון. הניסיון הבינלאומי
   מלמד שהשלב הראשון צריך להיות חופשי יותר ובמהלכו יש למשוך כמה שיותר סוחרים וצרכנים מהשוק
   השחור אל השוק החוקי. בהמשך ניתן לקבוע רגולציות נוספות בהתאם לצורך. בשוק הקנאביס השוק השחור
   הוא ברירת המחדל. כל פער במחיר או באיכות לטובת השוק השחור יעכב את נטישתו ויכשיל את הלגליזציה.

על פי הנסיון שנצבר בעולם, יישום המלצות אלה יבטיח מעבר מוצלח של סחר הקנאביס אל השוק החוקי והגשמת
המטרות שלמענן ישראל עורכת לגליזציה.

מיזם שולה המוקשים