המעקב אחרי מקומה של ישראל במדדים בינלאומיים הוא ספורט לאומי. שרי חינוך ממתינים בדריכות לפרסום מדדי מבחני פיז”ה; מכוני מחקר מנצלים מדדים כלכליים כדי לנגח את אוזלת היד של הממשלה התורנית. ואולם אנשי מקצוע יודעים כי יש להתייחס למדדים אלה בזהירות. חלק משיטות המדידה לוקות בחוסר שקיפות, וחלקן מגושמות ומודדות את הדברים הלא נכונים.
ובכל זאת, ניתן ללמוד משהו מהתפתחות המדדים של ישראל לאורך זמן. אחד המדדים הידועים הוא מדד התחרותיות הגלובלי (GCI) של הפורום הכלכלי העולמי. במשך רוב העשור האחרון ישראל היתה תקועה במרכז טבלת המדינות המפותחות, קרוב יותר למקום 30 במדד העולמי מלמקום 20. אך בשנתיים האחרונות ישראל זינקה במדד זה ב–11 מקומות, ממקום 27 ב–2015 ל–16 בדו”ח האחרון.
מדד GCI מורכב מכמה תת־מדדים. ישראל מדורגת גבוה בתחומי פיתוח השוק הפיננסי, המוכנות הטכנולוגית והחדשנות. השיפור היה בתחומים שבהם ישראל חלשה: איכות המוסדות, שבה היתה קפיצה דווקא בשנתיים האחרונות, ויעילות השווקים לטובין. בתחום המוסדות, חוזר שהפיץ משרד ראש הממשלה מצביע על שיפור משמעותי בהפחתת עומס הרגולציה, יעילות ההוצאה הממשלתית, שקיפות בקביעת המדיניות, וענייניות ההחלטות של הממשלה ופקידיה.
השיפורים האלה לא נולדו אתמול. אחד הסיפורים הלא־מסופרים בישראל הוא האופן העקבי שבו ממשלות נתניהו אימצו את המלצות ועדת טרכטנברג לשיפור תפקוד הממשלה: הושקה רפורמה מקיפה בשירות המדינה, פורקו חסמים ליבוא, הושקה שיטה חדשה לתכנון המדיניות הממשלתית, והונהגה מדיניות לניטור ופירוק רגולציה כובלת ומניעת רגולציה מיותרת חדשה. חלק ניכר מהשינויים הובלו על ידי לשכת ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה; אחרים צמחו מתוך משרדי האוצר והכלכלה. נדרשו שנים כדי לתכנן וליישם רפורמות, הנותנות את אותותיהן עכשיו.
בין מדדי המשנה המרכיבים את ה–GCI נכללים מדד תשתיות – כולל תשתיות תחבורה יבשתית וחשמל – ומדד היעילות של משקי טובין. המדד הראשון מראה שיפור מדוד מאוד בשנים האחרונות, אך בשלב מסוים השפעת ההשקעות בכבישים, ברכבות, ובנמלים חדשים תתחיל להופיע אף היא על מסך המכ”ם. כמו כן, בשנים האחרונות נרשם שיפור משמעותי בפתיחת המשק לתחרות בתחומי טובין שונים ושיפור מסוים בזמן הנחוץ לפתיחת עסק חדש.
הרחבת המאבק ברגולציה כובלת היא תחום מפתח להמשך שיפור התחרותיות; ויש לא רק להשקיע בתשתיות, אלא גם להפוך ענפי משק שבהם פועלים מונופולים – לתחרותיים. יוזמה מרוכזת בתחומים אלה יכולה להקפיץ את ישראל לעשירייה המובילה ב–GCI בעשור הקרוב.
הדרך למשק שהיינו רוצים לחיות בו עוד ארוכה, אך פריצת ישראל לרשימת 20 המשקים המובילים במדד בינלאומי כלשהו אינה התרחשות מובנת מאליה. אולי זאת סיבה למסיבה, אך מוסר ההשכל חשוב מכל מסיבה חולפת: בניגוד לתדמית העצמית שלנו, אנחנו מסוגלים ליזום ולבצע תהליכים עקביים לאורך זמן, וכך לשפר משמעותית את המקום שאנחנו נמצאים בו.
המאמר פורסם לראשונה בדה מרקר
