ב־7 באוקטובר 2000 הותקף רכב סיור של צה”ל בגזרת הר דב במטען רב עוצמה. מחבלי חיזבאללה חצו את הגדר וחטפו את החיילים עדי אביטן, עומר סואעד ובני אברהם ז”ל. הפיגוע בוצע תוך הסחת דעת מצד מפגינים על גדר מושב זרעית וירי של מרגמות על מוצבי צה”ל. בחקירת האירוע התגלה כי במפתיע, חיילי יוניפי”ל ההודים שהיו מוצבים באזור, ידעו לצלם את המתרחש בזמן אמת אך בחרו שלא להעביר את הדיווח לצה”ל – הסרטון התגלה כשמונה חודשים לאחר התקרית. יתרה מזו, באותו אירוע חיילי האו”ם אף הסריטו את העברת החיילים החטופים כ־16 שעות לאחר האירוע, ופעם נוספת, לא העבירו את הצילומים לידי ישראל במרווח הזמן שבו יכלה לפעול.
יש מקרים נוספים שבהם כוח שמירת השלום הזמני של האו”ם – יוניפי”ל – פוגע באופן ישיר או עקיף באינטרסים הביטחוניים של ישראל באזור ומגביל את יכולת התגובה של צה”ל. הטענה שהושמעה בזמנו בחוגי הביטחון והחוץ היתה שהכוח חסר שיניים וקטן מכדי לקיים את המנדט שלו – החזרת השלום והביטחון באזור וביסוס השליטה של חיילי צבא לבנון בדרום המדינה. אולם ב־2006, לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, תזה זו התנפצה אל קרקע המציאות. מועצת הביטחון של האו”ם הגדילה בהחלטתה את כוח האדם של הארגון כמעט פי חמישה וחצי לכדי 10,900 אנשי צוות, והרחיבה במסגרת המנדט את סמכויות האכיפה והתקציב באופן משמעותי. חרף זאת, התעצמות הכוח כשלה בחיזוק האפקטיביות והמוטיבציה שלו לפעול נגד הפרות מהצד הלבנוני של “הקו הכחול”. מאז גם נחפרו מתחת לאפם של חיילי האו”ם מנהרות התקיפה של חיזבאללה, ששורטטו כדי לבצע מגה־פיגוע ביישובי הצפון.
בדיווחיו המוטים למועצת הביטחון ובעצם נוכחותו באזור, “מלבין” יוניפי”ל את ההפרות של חיזבאללה וצבא לבנון, ומאפשר להם לפעול בחופשיות. אם תתרחש מלחמה נוספת בצפון, כוח יוניפי”ל צפוי להגביל בנוכחותו בשטח את יכולת התמרון של צה”ל בדרום לבנון, ויהווה דה פקטו מגן אנושי של חיזבאללה.
השבועות הקרובים נושאים הזדמנות ייחודית לשיפור הביטחון בצפון ולצמצום ההתערבות המוטה של האו”ם נגד ישראל. הזדמנות זו נובעת מאופי המנדט של יוניפי”ל, שמוארך אחת לשנה במועצת הביטחון של האו”ם. המועד הקרוב להארכה הוא 31 באוגוסט. מוטב שמנהיגינו ינצלו את שעת הכושר שבה ידידינו בממשל טראמפ האוהד מחזיקים ביכולת השפעה מדינית, וידרשו את ביטול המנדט, או צמצום משמעותי של הכוח. בקשה זו אף עולה בקנה אחד עם השאיפה של ממשל טראמפ לצמצם משימות בינלאומיות מנופחות וחסרות אפקטיביות.
יהיה זה שגוי מצידה של ישראל להסתמך על היציבות המדומה שכוח יוניפי”ל משרה. המציאות דינמית, חיזבאללה נערך בקדחתנות למלחמה הבאה, ועל צה”ל להיות ערוך למכה מהירה, ללא הגבלת יכולת התמרון שלו על ידי חיילי האו”ם. ביטול המנדט או צמצומו יסייעו לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל באזור, ויממשו את האתוס הביטחוני שלפיו ישראל מגינה על עצמה בכוחות עצמה.
