הרבה תלמידים במדינת ישראל גדלו על הסרט ״הנחשול״. בתור ילד היה נראה לי לא הגיוני שאנשים יקבלו דברים בצורה כל כך עיוורת. היום לראשונה בחיי אני יכול להבין את זה.
ההשנאה שמקום העבודה שלי – פורום “קהלת” – עובר, עם כמות שקרים שלא תבייש את “הפרוטוקולים של זקני ציון” היא ההוכחה שאפשר בקלות לגרום לאנשים להצטרף למעין כת-שנאה, ולהרגיש שהיא בצד הנכון של ההיסטוריה.
השקרים לגבינו כוללים אמירות רבות שלא פעם סותרות זו את זו. בין היתר אומרים שעובדי פורום קהלת הם אמריקנים שלא שירתו בצבא, שאכפת להם רק מכסף כי הם ליברטריאנים חסרי ערכים, שהם מבקשים לקדם מדינת הלכה ולכן לא אכפת להם מהכלכלה הישראלית, שאין בהם שום דבר יהודי, שהם שונאים להט”בים, נשים, עניים וחרדים, ועוד דברים שפשוט אין להם שום קשר למציאות. כל האמירות האלו הביאו לכך שישנם אנשים שלא קראו דבר וחצי דבר שפורום קהלת פרסם, אך מאמינים לדברי הבלע שאומרים עלינו. הם לא קוראים מה שכותבים בקהלת. הם קוראים מה שכותבים על קהלת.
זה התחיל בשתי כתבות בעיתון הארץ, ״תחקיר״ שחזר על הכתבות, ארגון שמאל-רדיקלי שקשור לכאורה לאהוד ברק, והמשיך בקמפיין ששותפים לו עיתונאים בכירים, חברי כנסת וחברי כנסת לשעבר, פרופסורים ואנשי ציבור. זה המשיך עם מאות כתבות שליליות, מלאות בחצאי אמיתות ושקרים מלאים, ועשרות אלפי טוקבקיסטים שקוראים באופן הכי ברור לפגוע באנשי קהלת באופן פיזי. לאחר מכן הגיעו מכתבי איום, קריאות לרצח, לחיסול, לכליאה, לגירוש. זה כבר לא היה רק טוקבקיסטים. זה שוב אנשי ציבור, נבחרי ציבור, אנשי אקדמיה ובתוכם גם דוקטורטים ששלחו מכתבי איום ברצח.
הייתה חסימה של המשרדים בכוח (שכונתה ״מיצג״), שכלאה שני עובדים ומנעה מעובדים אחרים להיכנס למשרדים. אך החסימה בוצעה על ידי סגן אלוף במטכ״ל, ולכן כאשר המשטרה עיכבה אותו – לא רק רשף לוי הביע תמיכה בכך שהוא צריך להיות משוחרר מיד, אלא גם חבריי ממגלן ואפילו אחד מאנשי החינוך שגדלתי על הערכים שלו, כל אלו הצדיקו את מעשיו.
מסתבר שפגיעה בחופש התנועה וחסימה עם גדר תיל ושקי חול היא דבר לגיטימי כאשר מדובר במכון מחקר שחטא בכך שפרסם לפני מספר שנים מחקר (כמעט זהה לזה של מחלקת המ.מ.מ. של הכנסת) שמראה כיצד ממנים שופטים במדינות ה-O.E.C.D. לאחר מכן, הגיעה פריצה לתוך המשרדים, תוך דחיפות פיזיות של אנשי צוות, תליית שלטים, צרחות והפחדות של העובדים. גם כאן, חברים, כולל חברים מהקהילה הלהט״בית, שמכירים אותי מהיסודי, שהייתי מגן עליהם מפני בריונים בתיכון שרצו להרביץ להם בגלל הנטייה המינית שלהם, החליטו לתת ״לייק״ דווקא לתוקפות.
התוקפות ״הביעו עמדה לגיטימית נגד העמדה הלא לגיטימית של קהלת״, והמשיכו במסכת שקרים שלא יוצרת שום רצף הגיוני. ״הגיעו באופן ספונטני (עם צלם מקצועי ושלטים מוכנים), דפקו בדלת בנימוס, הוכנסו וישבו שם בנחת כמה דק׳ עד שעובדי הפורום הרביצו להם פיזית והמנכ״ל רדף אחריהן עם אקדח שלוף״ – כן, יהיו גם תביעות דיבה נגד השקרים האלה. ויש גם תלונות במשטרה על פריצה ותקיפה. צורפו לשקרים האלו דיווחי כזב שדווקא אנשי פורום קהלת הם אלו שעוכבו לחקירה במשטרה. דבר שכל כך קל לבדוק ולראות ששוב, משקרים.
מי שמפיץ את דברי השטנה האלה, השקרים, ההכפשות, מעיד על חוסר יכולת להתמודד עם רעיונות. כנראה שיש קבוצה שחופש הביטוי לא חשוב לה כחלק מדמוקרטיה ליברלית. הדבר המדהים ביותר שקרה לי הוא שנפגשתי מספר פעמים עם אנשים פנים אל פנים, וכשהצגתי בפניהם מה פורום קהלת באמת עושה – הם הסכימו עם התכנים. להזכירכם, פורום קהלת הוא מכון מחקר שמבקש לקדם את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחזק את המשילות ולקדם חירויות פרט.
שנים רבות עסקתי בשיפור תדמית ישראל בעולם, ולכן אני רגיל להיתקל בשנאה לא רציונלית ולא מבוססת. כשנתן שרנסקי כתב בשנת 2004 את המאמר שלו על שלושת ה-D (דמוניזציה דה לגיטימציה ודאבל-סטאנדרט) כדי לדעת מתי לא מדובר בביקורת אלא באנטישמיות החדשה, לא חשבתי שזה יהיה קשור אי פעם לחברה האזרחית בישראל. דמוניזציה – ״קהלת הם הרוע המוחלט. רשעים שמבקשים לחסל כל דבר טוב״. אם הם הרוע המוחלט אזי ברור שמותר ואף רצוי לפגוע בהם. דה לגיטימציה – ״קהלת הם סרטן״. לכן אין למכון מחקר בישראל זכות קיום. דאבל סטנדרט – ״הם מקבלים תרומות מחו״ל וכותבים ניירות מדיניות שמשפיעים על מקבלי ההחלטות!״. פורום קהלת קטן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, גם בכמות העובדים, גם בכסף וגם בשנות הפעילות. אנחנו בערך כמו מכון ון-ליר, מכון ״ברל כצנלסון״ ועוד ארגונים רבים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. אבל מה שמותר ליופיטר – אסור לשור.
היה דבר אחד שבאמת הפתיע אותי, וזה אובדן החברים. חברים מהיסודי, מהתיכון, מהצבא, אנשי חינוך שגדלתי על הערכים שלהם ואנשים שיצאתי להגן עליהם שוב ושוב – מתנהגים בצורה הכי עלובה שרק אפשר. אני נתקל באנשים שמתנהגים בצורה אחרת כלפי אנשים בגלל שהם מפורום קהלת ובאנשי מקצוע שאומרים שלא יטפלו באנשי קהלת. לצערי, אני גם נתקל בעיקר בגיחוך כשאני מעלה את הטענות האלה.
אין בי כעס. אני בעיקר מרחם על האנשים האלו, שאין להם עמוד שדרה להבחין בין טוב ורע, ובוחרים לחיות במציאות שקרית. לצערי, אני היום מבין כמה הסרט ״הנחשול״ אמיתי. הוא חי וקיים בישראל בשנת 2023.
