תקציר
נייר זה סוקר את מצבם של גברים חרדים בשוק העבודה בישראל, וכן את מסלול ההשכלה שלהם בהשוואה לזה של גברים יהודים לא־חרדים, באמצעות שילוב ייחודי של נתונים מנהליים עשירים עם סקרי הלמ”ס וכן מעקב ארוך־טווח אחר בוגרי מערכות החינוך בישראל.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים היה במגמת עלייה למן תחילת שנות האלפיים, אך בשנים האחרונות נפסקה העלייה, והוא נותר למעשה קפוא. את רוב העלייה (ובהמשך גם את הקיפאון) ניתן לייחס לשינויים שחלו לאורך זמן בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים צעירים יחסית בשוק העבודה. יש פער גדול בהכנסות בין גברים חרדים לגברים יהודים לא־חרדים, שאינו מצטמצם לאורך זמן. הפערים בין גברים יהודים חרדים לגברים יהודים לא־חרדים בתעסוקה ובהכנסה קיימים בכל קבוצות הגיל. הפערים בתעסוקה בולטים במיוחד בקבוצות הגיל הצעירות, ואילו הפערים בהכנסה למועסק בולטים במיוחד בקבוצות הגיל המבוגרות. הפער בהכנסה הממוצעת בין לא־חרדים לחרדים נובע הן מן ההתפלגות השונה בין תחומי התעסוקה והן מפערים בהכנסה בתוך תחומי התעסוקה עצמם.
מבחינת הגורמים האפשריים לפער בהכנסות, עולה כי יש הבדל גדול בין הקבוצות בשיעור הזכאות לבגרות. למרות עלייה בשיעור הזכאות לבגרות בשני העשורים האחרונים, עדיין רק מיעוט קטן (פחות מ־3%) מן הגברים החרדים שנולדו בשנת 2000 (והיו אמורים לגשת לבגרות בשנת 2018) זכאים לבגרות – הן עקב שיעור גישה נמוך והן עקב שיעור זכאות נמוך בקרב מי שניגשו, שכן חלק־הארי של בתי־הספר החרדיים אינם מלמדים כלל מקצועות נדרשים לתעודת־בגרות. שיעור הגברים החרדים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית נמוך אף הוא, והישגיהם בבחינה, מלבד בחלק המילולי שלה, נמוכים מאלה של עמיתיהם הגברים היהודים הלא־חרדים.
מספר הולך וגדל של גברים חרדים פונים ללימודים אקדמיים, אך הסטודנט החרדי נוטה ללמוד מקצועות שבהם התשואה על ההשכלה נמוכה יחסית לעמיתו הלא־חרדי, כגון משפטים וחינוך. נוסף על כך, נראה שההשכלה הפורמלית הירודה שעימה הם מגיעים לאקדמיה פוגעת בהם, וכמעט מחציתם נושרים מהלימודים האקדמיים ואינם מסיימים אותם עם תואר. מכאן שההעדפה המתקנת בקבלה של גברים חרדים לאקדמיה פוגעת בהם למעשה, שכן חלק ניכר מהם מבזבזים זמן ומשאבים בין כותלי האקדמיה מבלי שתהיה לכך תמורה משמעותית לגביהם. קבלתם בתנאים המקילים של ההעדפה המתקנת מרמזת להם כי העובדה שההשכלה הפורמלית הטרום־אקדמית שלהם לוקה בחסר לא תפריע להצלחתם, אך במציאות הם מתקשים להתגבר על תנאי הפתיחה הנחותים.
באופן טבעי, הגברים החרדים המצטרפים לשוק העבודה הם ללא ניסיון תעסוקתי, מה שמוביל לכך שהניסיון התעסוקתי של המועסק החרדי הממוצע פּחוּת בהרבה מזה של המועסק הלא־חרדי הממוצע, גם כאשר הם באותו גיל. בהעדר השכלה פורמלית, לניסיון התעסוקתי יש השפעה מכרעת על הכנסתם של גברים חרדים, וזהו המנוע העיקרי מאחורי הגידול בהכנסה של מועסק חרדי בעשור וחצי האחרונים.
כולל־האברכים מהווה מעצור בפני השתלבותם של גברים חרדים בשוק התעסוקה ורכישת השכלה רלוונטית, בין היתר עקב הצורך להקדיש שעות רבות ללימודי קודש. שיעור התעסוקה ורמת ההכנסה של אברכים הם נמוכים מאוד, וכך גם מדדי ההשכלה הלא־תורנית שלהם. לצד האברכים יש שיעור משמעותי של בוגרי החינוך החרדי שאינם לומדים כלל בכולל־אברכים, ושיעור ניכר אף יותר של מי שלמדו בכולל אך עזבו אותו – אלה מציגים תוצאות טובות יותר מבחינת תעסוקה, השכלה והכנסה, אך גם הן נמוכות עדיין באופן משמעותי מאלה של גברים יהודים לא־חרדים.
ההכנסות של גברים חרדים עלו לאורך העשור וחצי האחרונים, אך הפער בינם לבין גברים יהודים לא־חרדים רק גדל. זאת, מפני שההכנסות של גברים לא־חרדים עלו באופן חד יותר לאורך התקופה. בחינה אקונומטרית של כלל הגורמים המסבירים את הפער בהכנסות מעלה כי ניתן להסביר יותר מ־78% מהפער בעזרת התכונות הנצפות של הפרטים בכל הנוגע ברקע שלהם,[i] בהשכלתם, במצבם המשפחתי ובניסיון התעסוקתי שלהם.
בחינת הפער בהכנסות לאורך זמן מעלה שגם בתרחיש אופטימי יותר, שבו מאפייני ההשכלה והתעסוקה של גברים חרדים יתקרבו לאלה של גברים יהודים לא־חרדים, הפער בהכנסות בין לא־חרדים לחרדים ימשיך להתקיים בטווח הרחוק. בתרחיש הסביר יותר, הפער בהכנסות אף יתרחב עקב הפערים הגדלים בהשכלה, שמונעים מן הגברים החרדים גישה לענפים עתירי ידע ושכר, דוגמת ענפי ההיי־טק.
[i] הכוונה למשתנים שלפרט עצמו אין שליטה בהם, ואשר מאפיינים את משק־הבית שבו גדל. פרטים נוספים ראו בחלק ט (“פירוק פער ההכנסות בין לא־חרדים לחרדים”).
