בעקבות משבר הקורונה, נפתח סמסטר ב’ של שנת הלימודים האקדמית בלמידה מרחוק. אמנם בחלק מהמוסדות האקדמיים הלמידה מרחוק מצויה עדיין בחבלי לידה, אך סטודנטים רבים מוצאים ששיטה זו מוצלחת ומאד מתאימה עבורם. כבר בשלב זה ניתן לזהות שבלמידה מרחוק צפונה הזדמנות לשינוי שעשוי לייעל את הלימודים האקדמיים.
אין זה סוד שלעיתים מרצים, שנחשבים חוקרים מהשורה הראשונה, לא בהכרח ניחנו בכישורי הוראה מעולים. באמצעות השקעה חד-פעמית בבנייה של קורסים מקוונים, אשר יועברו על ידי טובי המרצים בתחומים השונים, ניתן יהיה לשפר פלאים את איכות ההוראה. למידה מקוונת תאפשר בנייה של הרצאות בעריכה מקצועית, שישלבו טכניקות מתקדמות וכלים אינטראקטיביים. מפגשים מקוונים עם עוזרי הוראה יוכלו לתת מענה לשאלות של סטודנטים על החומר הנלמד בהרצאות. את הקורסים המקוונים ניתן יהיה לעדכן לעתים ולהעביר מדי שנה בעלות זניחה. כך, הסטודנטים יזכו ללמוד מטובי המרצים בתחומם, וזמנם היקר של המרצים, שחלק לא מבוטל ממנו הוקדש עד כה להוראה, יוכל להיות מושקע במחקר אקדמי.
בנוסף לרווח הנקי של שעות יקרות של מחקר אקדמי, המעבר ללמידה מרחוק יקטין את מספר האולמות וכיתות הלימוד הנדרשים ברגע נתון, יחסוך בעלויות התחזוקה, ועשוי להוביל לצמצום שטחי הנדל”ן שתופסים כיום המוסדות האקדמיים באזורי הביקוש.
יתרון משמעותי נוסף של הלמידה מרחוק הוא האפשרות להתאמתה להעדפותיו האישיות של כל סטודנט. סטודנטים יוכלו לבחור ללמוד את הקורסים המועדפים עליהם מבלי להיות כבולים לאילוצי מערכת שעות. בנוסף, בלמידה מרחוק יכול הסטודנט לשבץ את ההרצאות בזמן הנוח והאפקטיבי ביותר עבורו, בהתאם לשגרת יומו והעדפותיו. סטודנטים רבים בוודאי יסכימו שהרצאה בקמפוס רגע לאחר ארוחת צהרים דשנה מהווה לעיתים לא יותר מרעש רקע. מעבר לכך, צפייה בהרצאה מקוונת מאפשרת לכל סטודנט לשמוע את ההרצאה בקצב מותאם אישית, ללא תלות בקצב הדיבור ה”אמיתי” של המרצה במועד הצילום. כך, יכול הסטודנט לחסוך זמן על ידי צפייה בהרצאה בקצב מהיר, ולחלופין באפשרותו להתעכב או לחזור על חומר שלא הובן דיו בצפייה ראשונה.
לצד הגמישות שמאפשרת הלמידה מרחוק, ביטול הצורך בנסיעות למוסד האקדמי ובחזרה יביא לחיסכון נוסף בזמן, יסייע לסטודנטים לשלב עבודה ולימודים ובכך יאפשר להם לצבור ניסיון תעסוקתי רלוונטי בתחומם. היכולת לעבוד במקביל ללימודים תסיר חסם בפני סטודנטים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. האפשרות שתהיה לסטודנטים לבחור מוסד אקדמי כמעט ללא התחשבות בשיקולים גיאוגרפיים או בשיקולי שעות הלימוד עשויה להביא לירידה בביקוש למכללות באיכות ירודה, להוביל לסגירתן ולייעל את מערכת ההשכלה הגבוהה. המרצים שעסקו בהוראה במכללות שיסגרו יוכלו לעסוק במקצועות בהם תרומתם למשק תהיה גדולה יותר.
ברור שבמעבר מלא ללמידה מרחוק קיימים גם חסרונות. למידה מלאה מרחוק בוודאי תפגום בחיים החברתיים בקמפוס שהם חלק משמעותי מהחוויה הסטודנטיאלית של כולנו ותפגע במיוחד בסטודנטים החלשים שמרוויחים יותר מלמידה משותפת עם חבריהם לכיתה. כדי לשמור על הערך המוסף של הקשרים החברתיים הנרקמים בקמפוס, כדאי לבחון תוכנית לימודים המשלבת למידה מרחוק בתוספת מספר מפגשים עם מרצים ועוזרי הוראה לאורך הסמסטר. יחד עם זאת, עדיין יתקיימו מפגשים פרונטליים עיתיים שישמשו פלטפורמה לדיון מעמיק יותר בחומר הלימודים, למענה על שאלות הסטודנטים, וגם לאינטראקציה חברתית.
טוב יהיה אם המוסדות האקדמיים והמועצה להשכלה גבוהה ישכילו למנף את התהליכים שהחלו במשבר ולהתייחס ללמידה מרחוק לא רק כפתרון זמני ונקודתי אלא כהזדמנות להתייעל ולהשתפר, ולהביא לבשורה של ממש בעולם הלימודים האקדמיים.
המאמר פורסם לראשונה בדה מרקר
