האומנם דוח שכר המורים מעוות?

קהילת המורים היתה כמרקחה בשבוע שעבר בעקבות פרסום דוח השכר של משרד האוצר. כלי התקשורת סקרו את עיקרי הדוח לפיהם השכר הממוצע של עובדי ההוראה גבוה מהשכר הממוצע במשק על אף שהם עובדים פחות ימים ושעות ממקביליהם במדינות אחרות. מורים רבים קבלו על כך שהנתונים מעוותים ומנותקים, רבים מהם פרסמו תלושים או שלחו אותם לכתבי החינוך, ואף גרמו לכתבים מסוימים לפרסם התנצלות בנושא. נראה כי השיח אמוציונלי ומתנהל לרוב כשיח חרשים, אך אם כבר עוסקים בענייני חינוך מן הראוי לעשות זאת עם קורטוב אמונה באפשרות של שיח סובלני ורציונלי שמבוסס על עובדות. אם כן, נעשה מעט סדר ונענה גם לטענות השונות:

השכר הממוצע למשרת הוראה מלאה עומד על 13,688 שקל לחודש. רוב המורים משתכרים פחות מכך, אבל החציון – זה ש-50% מהמורים מרוויחים מעליו ו-50% מתחתיו – ממש לא רחוק ועומד על 12,282 שקל, נתון גבוה בהרבה מהשכר החציוני במשק כולו שעומד על כ-8,000 שקל. דוח השכר נוגע רק לעובדי ההוראה שהם עובדי מדינה, אם היו מוסיפים את שכר המורים בתיכונים שמועסקים על ידי הרשויות המקומיות, הנתונים אף היו גבוהים יותר.

ואומנם, ישנם מורים רבים שלא עובדים במשרה מלאה. בתחילת הקריירה, ובוודאי בהתמחות, מורים עובדים במשרה חלקית פעמים רבות בלית ברירה, אולם בהמשך הקריירה זה לרוב נובע מבחירה של המורים, ובעיקר המורות. אי לכך, השכר הממוצע לעובד הוראה עומד על 12,014 שקלים. עדיין סכום נאה.

השכר מאוד לא שוויוני, למרות שבהסכמי השכר האחרונים ניסו לצמצם את הפערים. חלק נכבד מדוח השכר עוסק באי-השוויון הזה, ואם ברובו שמרו כותביו על איפוק והשתדלו להציג נתונים בלבד, בחלק הזה הם ספקו הצהרה: "האגף יחתור להמשך צמצום הפערים בין המורים". הפער הוא כמובן בין צעירים לוותיקים והוא בין הגבוהים ב-OECD. כשמוסיפים לכך את העובדה שמורים מתחילים רבים עובדים במשרות חלקיות בעל כורחם, מגיעים למשכורות מבזות שדופקות את המערכת כולה – פחות אנשים איכותיים נכנסים למקצוע כשהם יכולים להרוויח יותר כמאבטחים או כקופאיות, שלא לדבר על מקצועות מכניסים ומספקים יותר.

העובדה שקיים אי שוויון לא סותרת את העובדה ששכר המורים בכללותו גבוה, גם בהשוואות בינלאומיות, הוא פשוט לא מתחלק בצורה הגיונית על פני הקריירה. כשנקוב שכר ממוצע מסוים, מן הסתם לפחות חצי מהמורים יכולים להציג תלושים בהם נקוב שכר נמוך יותר מהממוצע. זה הרעיון של ממוצע. אלו שמרוויחים יותר כמובן לא ששים לפרסם את התלושים שלהם.

ניתן דוגמה היפותטית של מורה עם 14 שנות ותק שמציגה תלוש עם שורה תחתונה של 8,500 שקל. ובכן מורה יקרה, קודם כל תסתכלי על הברוטו, לא על הנטו, אנחנו משווים ברוטו. ייתכן שאת לא עובדת במשרה מלאה? שנית, 14 שנות ותק זה לא הרבה במערכת שלנו, השכר עולה למשך 36 שנה. אין בכך שום הגיון, הרי 14 שנים הן די והותר כדי להיות מורה טובה ומנוסה, ואחרי הרבה שנים דווקא מתחילים להישחק. שלישית, לרוב המורים יש תפקיד נוסף (רכז שכבה או מקצוע, מחנך, רכז בטיחות בדרכים ועוד) שמקנה להם תוספת שכר, לחלק נכבד מהם יותר מתפקיד אחד, וגם תוספת השכר שמגיעה עם התפקיד עולה עם הותק, וגם לזה אין שום הצדקה. תואר שני מעניק גם הוא תוספת יפה למרות שהוא לא רלוונטי ליכולות ההוראה, הוראת כיתה א' מעניקה תוספת, הדרכת מורים צעירים מעניקה תוספת משמעותית, וכן הלאה. ותק וגמולים זה שם המשחק, או שעליך לחכות בסבלנות לשלהי הקריירה, או שתוסיפי גמולים ותארים, או גם וגם.

כפי שהצהירו כותבי הדוח מהאוצר, בפעם הבאה שיהיה מו"מ על הסכם קיבוצי, הם ידרשו להשטיח את סולם השכר, כלומר שעיקר התוספת תלך למורים מתחילים ולא לוותיקים. גם יפה בן דוד תרצה שיעלו שכר למורים מתחילים אבל תתבע גם תוספת יפה לותיקים, מה שכמובן יוריד מהתוספת למתחילים. מעניין מה תהיה עמדתם של המורים באמצע הקריירה – האם יתמכו בהשטחת סולם השכר או יישאו את עיניהם למדרגות השכר הבאות שצפויות להם. לא שמישהו הולך לשאול אותם.

פורסם לראשונה בגלובס.