זוכרים את ההבטחות לגל עלייה ענק שמחכה מעבר לפינה? רק בשבוע שעבר אמרו בסוכנות היהודית שהמצב המידרדר בתפוצות, בשילוב עם הצלחתה המופלאה של ישראל בטיפול בנגיף הקורונה, יביאו ל”זינוק חד במספר המתעניינים בעלייה לישראל”. ביוני האחרון הבטיחו בסוכנות היהודית ובמשרד הקליטה ש”עד סוף 2020 יעלו לארץ כ-50 אלף יהודים, כמעט פי שניים מבכל שנה קודמת”. יו”ר הסוכנות דיבר אפילו על רבע מיליון תוך שנים ספורות. זוכרים? אז מתברר שדיבורים לחוד ומציאות לחוד.
הכותרות המפוצצות הללו הסתירו את האמת הפשוטה שלפיה לא רק שלא היה השנה גידול בעלייה כמו שהבטיחו, אלא שלמעשה מספר העולים צנח ביותר מ-10,000 איש. ב-2019 עלו לישראל יותר מ-30 אלף איש, אבל ב-2020 אנחנו מגרדים בקושי את ה-20 אלף. במילים פשוטות: ב-2020 נרשמה צניחה דרמטית בהיקף של יותר מ-30% בהשוואה לשנה הקודמת. מישהו כנראה מנסה להסתיר את הנתונים המטרידים הללו. בתחום העלייה לישראל נוצרה נורמה בעייתית של ייפוי נתונים. במקום לדבר על עובדות לא מחמיאות, מדברים על תחזיות והערכות מנותקות מהמציאות. הנתונים הללו צריכים להדליק נורה אדומה כי הציניקנים כבר אומרים שלא רק שמדינת ישראל אינה אור לגויים, היא אפילו לא אור ליהודים. אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת. הצניחה הדרמטית במספרי העולים ב-2020 צריכה להביא לחישוב מסלול מחדש. במקום לדבר על כמויות ומספרים, צריך להתחיל להתמקד במקומות אחרים בגלובוס ובאיכות בשירות. ואכן, אם נצלול לנתונים נגלה תופעה מעניינת.
המספרים צנחו בעיקר בקרב עולי מדינות ברה”מ לשעבר. מספר העולים מרוסיה ואוקראינה נחתך ביותר מ-50% אחוז: ירידה מ-16 אלף עולים מרוסיה בשנה שעברה ל-6,000 ב-2020. באוקראינה התמונה דומה: ירידה מ-6,000 עולים ל-2,500. הסיבה העיקרית היא פשוטה: במרחב הפוסט-סובייטי כמעט לא נשארו יהודים. הרוב עזבו ונשארו רק כרבע מיליון יהודים ועוד 700 אלף בנים ונכדים זכאי עלייה שאינם יהודים, שלהם יש פחות סיבות לבוא לארץ. הפוטנציאל הגדול לעלייה נמצא במדינות המערב, בדגש על ארה”ב (שישה מיליון יהודים), צרפת (כחצי מיליון יהודים) ואחרות. מעניין לגלות שממדינות אלו הייתה השנה ירידה מתונה בלבד במספר העולים: מ-3,000 עולים מארה”ב ב-2019 נרשמה ירידה ל-2,500 ב-2020. בצרפת ירדנו מ-2,500 ל-2,200. נתוני העלייה הכלליים המאכזבים של 2020 יכולים להיות נקודת מפנה בפוקוס של העלייה. מרבית יהודי התפוצות מתגוררים במדינות המערב, המפותחות ביותר בעולם. כדי להביא אותם לכאן, ישראל צריכה להציע להם משהו טוב יותר ממה שיש להם בבית.
אם ישראל רוצה עולים יהודים הן ממדינות מפותחות והן ממדינות לא מפותחות – היא צריכה לשנות את הדרך. במקום לזרוק מספרים ויעדי עלייה לא ריאליים, צריך לקצץ בבירוקרטיה של העלייה, לשפר את הזדמנויות התעסוקה לעולים, להקל במבחנים מיותרים שרופאים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים צריכים לעמוד בהם, ולשפר את שירותי הקליטה כדי שהעולים יוכלו להתמודד עם הקשיים ולא ימהרו לעזוב ולרדת. גורמי העלייה לא צריכים להחביא את הזהות היהודית של ישראל אלא להפך: לחזק את המרכיב הציוני והיהודי שהוא הגורם המרכזי שיכול להניע עלייה המבוססת על אידיאולוגיה ובחירה.אז בבקשה, תפסיקו לספר לנו אגדות על המוני עולים שממתינים על המזוודות. העולים הפוטנציאלים מסתכלים עלינו בשבע עיניים לפני שהם באים לכאן. אם אנחנו רוצים אותם, ונראה לי שכולנו נסכים על כך, צריך פחות לזרוק סיסמאות ויותר לעבוד.
