השבוע ידון בג״ץ בהרכב רחב במיוחד, בשאלה אם בישראל מונהגת שיטת משטר דמוקרטית או שמא שיטת משטר מסוג אחר, שבה קבוצה של אנשי מקצוע משפטנים מחליטים מהם ערכי היסוד של החברה. האם העם הוא הריבון, בהתאם להנחות היסוד של כל מדינה מערבית מודרנית, או שמא בית המשפט העליון.
בג״ץ ידון בפומבי, בשידור חי, קבל עם ועדה, בשאלה אם לאפשר לנו, אזרחי ישראל, להחליט מהם ערכי היסוד שלנו, או שמא למנוע מאתנו את האפשרות לעשות זאת. בכך, יבצע בג”ץ הפיכה שיפוטית חדשה שהמהפכה החוקתית משנת 1995 תחוויר לידה.
על הפרק – חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. חוק היסוד החדש עבר בכנסת העשרים, ברוב מוחלט של 62 נבחרי ציבור. הוא נדון עשרות פעמים בדיונים שונים, וכל סעיף וסעיף בו עבר בחינה מדוקדקת ויסודית, תוך שמיעת דעתם של כל מי שביקש להביע אותה, בעד החוק ונגדו. לא צריך לאהוב את חוק יסוד הלאום או לתמוך בו כדי להבין שהדיון אם לפסול אותו הוא שבירת כל כללי המשחק.
לפני 25 שנה, סיפר לנו בג”ץ בפסק דין “בנק המזרחי” המפורסם שלישראל יש חוקה, בדמות חוקי היסוד “כבוד האדם וחירותו” ו-“חופש העיסוק”, שכוננה הכנסת באישון ליל בתקופת בחירות ברוב קטן. מאז פסק הדין ועד היום, הקפידו בג״ץ ותומכיו להדגיש שהם בסך הכול מממשים את רצון הריבון, העם, שחוקק את חוקי היסוד. כפי שכתב נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק במפורש בפסק דין בנק המזרחי: “ביקשנו לתת לעצמנו חוקה, אשר תגביל את כוח הרוב כדי לקיים ערכי יסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחירה זו לא נעשתה על-ידי השופטים. היא נעשתה על-ידי העם”.
חוק יסוד הלאום, כמו חוקי היסוד הקודמים, הוא פרק בחוקה העתידית של מדינת ישראל, והוא התקבל על ידי הכנסת כרשות מכוננת. הריבון בחר נציגים, והם כוננו בתורם פרק חדש וחשוב בחוקתה של מדינת ישראל.
בהתאם לרעיון היסודי בו העם הוא הריבון, כלומר, יש לו את החרות הבסיסית לשלוט בגורלו, הסמכות של בית המשפט עצמו הוענקה לו על ידי הכנסת, נציגת העם, בחוק יסוד: השפיטה. מעל לסמכות המכוננת של הכנסת ולחוקי היסוד שהיא קבעה, אין סמכות או חוק גבוהים יותר. האם אנחנו האזרחים, הריבון, הסמכנו אי פעם את בג״ץ להתערב בחוקי היסוד? האם הסמכנו את בג”ץ אי פעם להחליט מהם ערכי היסוד שלנו? התשובה לכך כמובן שלילית.
אולם השבוע, בג״ץ ידון באופן מוצהר ופומבי אם לפסול את חוק יסוד הלאום. בכך, ההפניות לעם ולדמוקרטיה כמקור הסמכות של בג”ץ ייזנחו באופן מפורש, ובג״ץ יבהיר – אנחנו הריבון, ולא אזרחי מדינת ישראל. ההליך הדמוקרטי והפוליטי של הבחירות לכנסת, עשרות ומאות הדיונים, הפשרות וההחלטות שלא להחליט – כל אלה כפופים לשיקול דעתו של בג”ץ. אמנם לכנסת נתונה הסמכות המכוננת, אולם מעליה נמצאים בית המשפט העליון ושופטיו, והם אלה שמחליטים בסופו של דבר.
אחד עשר שופטים שהאזרחים בישראל לא בחרו, יישבו וידונו אם לבטל את הדמוקרטיה.
