על הכנסת להושיט יד לעסקים כדי שלא יפשטו רגל

הכלכלה בעולם כולו ספגה מכה קשה בעקבות משבר הקורונה וההקפאה הנרחבת במשק. כבר בימים אלו קורסות פירמות רבות, ואלפי עסקים צפויים לפשוט רגל (ובלשון משפטית: להיכנס להליכי חדלות פירעון). המדינה עושה מאמצים רבים ומזרימה מיליארדי שקלים למשק, הן כדי לסייע לעסקים שנקלעו למצוקה ברמה הפרטנית והן כדי לאושש את המשק כולו. במקביל, ניתן וכדאי לנקוט צעדים פשוטים וזולים כדי לאפשר לעסקים שקרסו להתאושש מהמשבר.

צעד חשוב בכיוון הוא פישוט הליכי שיקום לעסקים שקרסו. ניתן לעשות זאת באמצעות ויתור על הדרישה הנוקשה לנאמן חיצוני בפשיטת רגל.

פשיטת רגל היא, בפשטות, חוסר יכולת לשלם את מלוא החובות. עסקים רבים הגיעו למצב הזה לא בגלל התנהלות חסרת אחריות של מנהליהם אלא פשוט משום שהכנסתם ספגה פגיעה – בלתי צפויה וזמנית. חברות שנקלעות לפשיטת רגל יכולות לצעוד באחד משני נתיבים: פירוק או שיקום. בית המשפט יאפשר לחברה להשתקם אם הוא רואה שהיא יכולה להמשיך לתפקד, וכי קיומה יהיה משתלם יותר בטווח הארוך על פני פירוקה ומכירת נכסיה. יהיה בכך רווח לכל הצדדים: העסק לא ייסגר; סביר להניח שבהמשך הפעלתו הוא יוכל לחזור לפעילות תקינה ורווחית ולהחזיר חלק מהחובות לנושים; והמשק ירוויח מקיומו של עסק פעיל.

כניסה להליך של שיקום בפשיטת רגל מקנה לפושט הרגל הגנה מנושיו, וכך הוא יכול להמשיך לפעול ולייצר הכנסות. אבל יש בו גם נקודת תורפה משמעותית: בהליך כזה בית המשפט חייב למנות נאמן חיצוני שלוקח לידיו את מושכות הניהול של העסק. מדינות רבות דורשות מינוי נאמן בפשיטת רגל, ויש לו תפקיד חשוב:. מדובר בגורם (לרוב עורך-דין) המנוסה בליווי עסקים במצוקה, דמות בלתי תלויה עם סיכוי טוב לרכוש את האמון של הפירמה ושל נושיה כאחד. נאמן טוב יודע לזהות היטב את הכשלים שהביאו את הפירמה לסף תהום ולתקן אותם.

אבל לדרישה נוקשה זו יש גם מחיר. היא גורמת לכך שמנהלי עסקים חוששים להיכנס להליך משפטי של חדלות פירעון כי כך יאבדו את השליטה בניהול. לעיתים ישתהו עד שיהיה מאוחר מדי והעסק כבר לא יהיה בר-שיקום. בדרך כלל גם לוקח זמן למצוא נאמן מתאים, ולנאמן נדרש זמן ללמוד את העסק ואת הסביבה העסקית שלו ולהתחיל לתפקד. גם העלות הכספית של נאמן עלולה להיות מחיר כבד. עם זאת, החשיבות של מינוי נאמן היא ברורה, ולרוב הכרחי שיהיה מי שיפקח על תקינות הניהול של העסק.

כל זה נכון בעתות שגרה. במציאות הנוכחית המצב שונה: אם בשגרה עלול להתעורר חשש שעסק קרס בגלל ניהול כושל או חוסר היתכנות עסקית, הרי כעת מובן שרוב העסקים הגיעו לפשיטת רגל בגלל משבר הקורונה. בנסיבות אלו המחירים במינוי נאמן נותרים בעינם, אך תרומתו פוחתת משמעותית. אין סיבה למנות נאמן שיכביד על ניהול ועל המשך הפעלת העסק במצב שאין בו כל צורך.

לכן נחוץ תיקון מהיר בחוק. יש לאפשר לבתי המשפט להחליט במקרה נתון אם אפשר לוותר על מינוי נאמן להותיר את ניהול העסק בידי המנהל. גם היום החוק מאפשר למנהל עסק לתפקד כנאמן, אך מחייב מינוי נאמן חיצוני נוסף, ובפועל גם זה כמעט לא קורה. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופט איתן אורנשטיין, העיר כי במציאות העכשווית " ייתכן שיש מקום לשקול הותרת השליטה, במידה מסוימת, בידי נושאי המשרה של התאגיד של חברות שנפגעו בעקבות הקורונה ולאחר סיוע נקודתי יוכלו אלה לשוב לפעילות סדירה" .

על המחוקק לקדם הסדר זמני של ויתור על נאמן חיצוני כחלק מההתמודדות המשקית עם נזקי הקורונה. מדובר במהלך לא גדול עם סיכון נמוך ועלות אפסית, אך בעל פוטנציאל משמעותי לסיוע דרמטי לעסקים שנכנסו למצוקה בעקבות הקורונה. ושיקום של עסקים בישראל, כידוע, משמעו שיקום המשק כולו. 

פורסם לראשונה בגלובס.