פרסומים
מי מפחד משר אוצר חזק?
לפני כמה ימים התבשרנו באחד מאתרי החדשות כי יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד העביר מסר לנתניהו דרך הבכירים בליכוד: ״מינוי סמוטריץ׳ לשר האוצר – סדין אדום״. על פי הדיווח, בר-דוד הזהיר מפני מינוי יו״ר הציונות הדתית לשר האוצר בממשלה הבאה. ״לא נהסס ונעמוד עם כל הכלים העומדים לרשותנו נגד מי שבא לפגוע בעובדים״.
ליו״ר ההסתדרות יש סיבה טובה לחשוש ממינוי של שר אוצר שמבין את החשיבות של רפורמות מקיפות ביחסי העבודה במגזר הציבורי ומוכן להשקיע מאמץ והון פוליטי על מנת להביא ליישום רפורמות אלה.
ממחקרים ונתונים מרחבי העולם מתקבלת תמונת מצב שלפיה חוקי העבודה בישראל, ובפרט חוקים הנוגעים להתארגנות עובדים במגזר הציבורי, אינם משרתים מטרות לאומיות כמו רווחה, צמיחה, שוויון הזגמנויות ופריון ושכר גבוהים, המושגות בראש ובראשונה באמצעות שוק עבודה דינמי וחדשני.
במגזר הציבורי, בניגוד למגזר העסקי, אין דרישה או התייחסות לרווחיות או להתמודדות עם תחרות בינלאומית. השכר במגזר הציבורי מושפע מיכולתו של כל וכד עובדים להסב נזק למדינה, ולא מתרומתו למשק ולרווחת הציבור.
הציבור משלם על כך
מערכת של יחסי עבודה שמקדשת תחרות, ביטחון תעסוקתי של העובדים וזכויות עודפות על פני מקביליהם במגזר הפרטי, יכולה להתקיים לאורך שנים רבות. הציבור הרחב ממשיך לשלם על כך ביוקר, מתוך חוסק ברירה או חוסר מודעות. במסגרת מערכת יחסי העבודה הנוכחית, גם במקרים שבהם מסכימים הוועדים להגדלת גמישות ההעסקה ולפיטורי עובדים מיותרים, המחיר שנדרש מהממשלה להשגת הסכמה זו גבוה מאוד.
הוא מתגלם לא רק בפיצויים נדיבים מאוד למפוטרים (מעל ומעבר למקובל במגזר הפרטי) אלא גם בתשלום ״דמי הסמכה״ לעובדים הנותרים, תמורת הסכמתם להתייעלות. עלויות אלה, הנכפות בידי ההסתדרות והוועדים, עשויות להצטבר לסכום גבוה כל כך, שבסופו של דבר הממשלה מעדיפה לא לבצע את השינויים הנדרשים ולשמר את חוסר היעילות.
נדרשת כמובן רפורמה רצינית ומקיפה שתקדם יעילות, גמישות העסקה, תגמול דיפרנציאלי וקידום מצוינות, תוך הימנעות מעלויות העסקה מיותרות ובזבזניות. יישום רפורמה כזו יאפשר שיפור משמעותי של השירות הניתן לאזרחים, שחרור עשרות אלפי עובדים שאינם תורמים מאומה בתפקידם הנוכחי ויוכלו לתרום הרבה יותר בתפקידים אחרים במגזר הפרטי, ועוד.
שיפעל בנחישות
אבל כדי לקדם רפורמה כזו דרוש שר אוצר חזק ונמרץ, עצמאי מבחינה פוליטית, שיפעל בנחישות לקידום הרפורמה ולא יירא מפני איומי ההסתדרות והוועדים החזקים שמעוניינים למר את המצב הקיים, הפועל לטובת כוחם הפוליטי והכלכלי.
יו״ר ההסתדרות יודע היטב כי שר אוצר חלש, שמייחס חשיבות יתרה לטווח הקצר ולשרידותו הפוליטית, ואשר לוי בתמיכת הוועדים בפריימריז במרכז המפלגיה, עלול להתפתות להגיע להסכמות (גלויות או שאינן גלויות) על קידום האינטרסים של הנהגת ההסתדרות ושל הוועדים החזקים השולטים בה, ואי-נקיטת יוזמות ״אמיצות״ לשינוי המצב הקיים, בתמורה להימנעות הוועדים משביתות ומשיבובים ולהבטחת תמיכה פוליטית.
לטובת כלל הציבור בישראל, יש לקוות שיו״ר ההסתדרות לא יזכה בשר אוצר חלש כפי שהוא מייחל.
