פרסומים
מה מקומם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה?
הרעיון הבעייתי שיועץ משפטי איננו עורך דין שמשימתו לחפש את הטיעון המשפטי שיתמוך בעמדת המשרד, אלא הוא משמש כסוג של שופט תפס אחיזה וההצעות של השרה שקד ושל ח"כ אוחנה עשויות להחזיר את הייעוץ המשפטי למקומו הנכון
הצעות חקיקה לשינוי הליך מינוי היועמ"שים במשרדי הממשלה
1. כיום שיטת המינוי של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה היא בדרך של מכרזים מקצועיים עם מעט מאוד השפעה לשר הממונה על המשרד.
2. המגמה להעצים את משקל השרים במינוי היועץ המשפטי של משרדם נכונה ומתבקשת. לכן מגמתן של ההצעה של ח"כ אוחנה למנות יועמ"ש כמשרת אמון ושל ההצעה הממשלתית מטעם שרת המשפטים למנות יועמש בועדת איתור, מכוונת למטרה נכונה ונדרשת.
3. דווקא בגלל חשיבות המגמה ששרת המשפטים מובילה, חיוני לתקן את ההצעה הממשלתית ולהסיר את זכות הווטו והדומיננטיות של היועץ המשפטי לממשלה בתהליך מינוי יועצי המשרדיים ולהגדיר מנגנון לסיום הכהונה של היועצים אך מגמתה הכללית כאמור נכונה.
מדוע נדרש תיקון?
1. הבעיה מתמצית במה שמכנים בשירות המשפטי הציבורי: "האתוס", הרעיון שיועץ משפטי איננו עורך דין שמשימתו לחפש את הטיעון המשפטי שיתמוך בעמדת המשרד, אלא הוא משמש כסוג של שופט. הניסיון לטעון שהלקוח של היועץ המשפטי איננו הציבור באמצעות נבחריו שעל הייעוץ להם הופקד היועמ"ש, אלא "הציבור" כמושג מופשט שהיועץ המשפטי מחליט מה הוא רוצה וצריך.
2. משפט בכלל, ומשפט בשיטה האדוורסרית הנהוגה בישראל בפרט, מבוסס על דיון. על עורך דין מצד אחד שמחפש את הטיעונים המשפטיים לטובת צד אחד, על עורך דין מצד שני שמחפש את הטיעונים המשפטיים של הצד השני ועל שופט אובייקטיבי שניצב בתווך. עורך הדין לא צריך להיות אובייקטיבי ואסור שיהיה אובייקטיבי!
3. זה לא אומר שעורך דין לא חוזר כדבר שבשיגרה ללקוח שלו ומצביע בפניו על קשיים משפטיים שהוא עלול לשאת באחריות להם אם לא ישעה לעצתו. אך עורך הדין איננו השופט ואסור שיהפוך לשופט. בשביל זה יש משפט. במקרה של נבחרי ציבור יש מעבר לבית משפט גם את ביקורת הציבור ואפילו, רחמנא ליצלן, את האחריות של השרים עצמם לשלטון החוק.
4. מטבע הדברים שר יחליט לסטות מעצת עורך דינו דווקא במקרים שבהם המצב המשפטי איננו חד משמעי ושבהם הוא עומד על עמדתו הערכית לנוכח עמדה ערכית אחרת של המשפטן.
5. תופעה כזו נפוצה במיוחד בישראל לאור העובדה שהמשפט הישראלי גלש עמוקות לעולם הערכים וסבירות ההחלטות. לכן בישראל, הרבה יותר מאשר במדינות האחרות שסקרנו, חיוני שלשר יהיה עורך דין שממלא את חובתו כעורך דין המחפש את הטיעון המשפטי שיתמוך בשר מתוך חובת נאמנות ללקוח.
6. אם לאחרון העבריינים מגיעה בצדק הזכות להליך הוגן ולייצוג אותנטי בפני בית משפט, לא ייתכן שלציבור שבוחר שר כדי שיקדם אג'נדה, לא תינתן הזכות להליך הוגן. שר זקוק לעורך דין לא אובייקטיבי שיחפש עבורו את הטיעון המשפטי התומך בחקיקה שהוא רוצה לקדם או בעמדה שהוא נחוש להגן עליה בפני בית משפט. כך עושים משפט. כך עושים צדק.
7. לשיטתי, ולשיטה המקובלת בעולם, היועץ המשפטי לממשלה אמור להיות עורך דינה, הלא אובייקטיבי, של הממשלה. (למעט בתפקידיו כראש התביעה הכללית). אך במצב השגוי שבו גם היועץ המשפטי לממשלה הפך, בניגוד לחוק, לסוג של שופט אובייקטיבי, חיוני שבעתיים להותיר לשר לפחות את היועץ המשפטי של משרדו שישמש עורך דינו של השר בפני היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים.
8. לכן חיוני לשנות את המצב הקיים ולהעביר את מינוי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לאחריות השר.
מבט משווה:
השיטה הישראלית חריגה ביותר ואיננה דומה למקובל בשיטת המשפט המקובל.
9. בארה"ב ה Attorny General שעומד בראש המערך המשפטי של הממשלה הוא מינוי פוליטי מובהק – בדיוק כמו מינוי יתר ה"שרים" הממונים על יתר משרדי הממשלה.
ה Assistant AG שממונה על משרד ה OLC שמופקד על הייעוץ המשפטי הכללי, תחת אחריות ה AG מתמנה בידי הנשיא באישור הסנאט.
ה General Counsel, שהוא המקביל ליועץ המשפטי של כל משרד וממונה על המחלקה המשפטית של המשרד מתמנה אף הוא בידי הנשיא, לעתים באישור הסנאט – תלוי במשרד. [בארה"ב כזכור נבחר הציבור הוא רק הנשיא, שהוא בעצם השר הממונה על כל משרד ממשלתי. המקבילה למודל הישראלי היא מינוי והחלפה בידי השר. אולי עם אישור כנסת].
10. בקנדה שר המשפטים הוא ה AG – אישיות פוליטית מובהקת.
למשרדי הממשלה אין לשכות ייעוץ משפטי עצמאיות והמשרדים נעזרים בעורכי דין הכפופים ל AG שנשלחים לסייע להם. אבל מכיוון שה AG עצמו הוא פוליטיקאי הרי שכפיפותם המקצועית של עורכי הדין המעניקים ייעוץ למשרדי הממשלה נתונה לדרג פוליטי. גם מינוים של אותם יועצים משפטיים (עובדי מדינה ועורכי דין פרטיים כאחד) נתון בידי ה AG שהוא אישיות פוליטית.
11. בבריטניה בראש המערך המשפטי של הממשלה ניצבים ה AG ותחתיו ה SG (Solicitor General). שניהם חברי ממשלה הממונים על בסיס פוליטי טהור.
אין יועץ משפטי למשרדים הממשלתיים והם מקבלים ייעוץ משפטי מבנק עורכי דין כללי הכפוף ל AG. (ה GLD). אך כזכור ה AG עצמו הוא אישיות פוליטית.
חשוב מכך, בבריטניה נוהגים ה AG Panels, שאלו מאגרי עורכי דין פרטיים שכל משרד ממשלתי רשאי לבחור מתוכם, אד הוק, עורך דין לשם ייעוץ משפטי במקרה קונקרטי ואף לשם ייצוג בפני בית משפט במקרה קונקרטי.
לכן הטענה הרווחת בישראל שהשיטה הישראלית נשענת על מודל שירות המדינה הבריטי איננה נכונה.
