פרסומים

הדיון בבית-המשפט העליון בשבוע שעבר בעתירה נגד חוק המסתננים מסתמן כנקודת שיא חדשה בהכפפת המשפט הישראלי למשפט הבינלאומי. בית-המשפט הפך עצמו לבמה עבור ארגונים מקומיים ובינלאומיים הדורשים ממנו להפקיע את סמכויות החקיקה של הכנסת בשם אמנות בינלאומיות ונורמות של המשפט הבינלאומי. והכל, כמובן, בניגוד גמור לנוהג המחייב בישראל.
באופן חסר-תקדים, ביקשה נציבות הפליטים של האו"ם (UNHCR) להצטרף לדיון בעתירה נגד חוק המסתננים כ'ידיד בית-משפט' ולטעון נגד החוק. הבקשה היכתה בהלם את המדינה. באופן שגרתי מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין משרד הפנים ל-UNHCR, ומשרד הפנים מתייחס בכובד ראש לחוות הדעת שלו כשהוא בוחן בקשות למעמד 'פליט'; גם משרד החוץ רגיל להתנהל עמם במערכת יחסים טובה ומכבדת. בשלב הראשון ביקשה המדינה ההמומה מבית-משפט לאפשר לה לחשוב ולגבש את עמדתה ביחס לבקשה.
כאן נכנס לתמונה 'פורום קהלת', מכון ירושלמי למחקר ועיצוב מדיניות ברוח לאומית-ליברלית (שלכותב שורות אלו היכרות עם כמה ממשפטניו). במכון נחרדו מן הכרסום החמור בריבונות המדינה והכנסת, וביקשו לצרף גם אותם כ'ידיד בית המשפט'.
בכתב הטענות שלו הציג הפורום טענות הנוגעות לגבולות הביקורת השיפוטית, למעמדו של המשפט הבינלאומי ביחס לחקיקה, ולאבסורד שבטענה כי למסתננים שגנבו את הגבול יש 'חירות תנועה' בתוך ישראל. הפורום גם ביקש מבית-המשפט לשקול היטב את התועלת שהחוק מקדם, מבחינת השמירה על זהות ישראל כמדינה יהודית מבחינה דמוגרפית, כשיקול חוקתי מרכזי.
קראו גם: בעניין גביית היטל העבודה למסתננים