במהלך ישיבה של ועדת העבודה והרווחה שהתקיימה בשלהי הכנסת ה־18, התבקש אחד מנציגי האוצר להציג בפני חברי הוועדה את הרקע לשינוי תקציבי בתחומי עבודתו של המוסד לביטוח לאומי. הנציג ניצל את ההזדמנות כדי לשרטט עבור הנוכחים תמונה רחבה של המציאות החברתית בישראל, ופתח את דבריו פחות־או־יותר במילים הבאות: “השינוי שאנחנו מדברים עליו נדרש דווקא במציאות הנוכחית, המושפעת משלושה גורמים עיקריים: דמוגרפיה, דמוגרפיה, דמוגרפיה”.
לא ברור אם חברי הוועדה ירדו לסוף דעתו בשלב המתקדם של אותה ישיבה ממושכת, ואולם עבור רבים בגופי תכנון המדיניות של הממשלה ובמכוני המחקר השונים תובנה חשובה זו היא כבר מובנת מאליה: ישראל מצויה בעיצומה של “מהפכה דמוגרפית”, העתידה לשנות את פניה באופן דרמטי ולהעמיד אותה מול אתגרים חברתיים וכלכליים עצומים.
מהם אותם שינויים דמוגרפיים עמוקים, ומה צפויות להיות השלכותיהם? ניתן להצביע על שלושה תהליכים מרכזיים, הקשורים היטב זה בזה: 1. עלייה מתמשכת בתוחלת החיים, ובמילים אחרות: הזדקנות האוכלוסייה. כלומר, גידול של האוכלוסייה המבוגרת, הן בחלקה היחסי הן במספרים מוחלטים. מבחינה זו ישראל הולכת ונעשית דומה למדינות מערב וצפון אירופה; 2. התייצבות של שיעורי הילודה, אך על רמה ממוצעת שהיא עדיין גבוהה מאוד בהשוואה למדינות המערב: כ־3 ילדים לאישה; 3. שינוי ביחסים המספריים בין המגזרים השונים. שינויים אלו נובעים בין היתר מהתכנסות בקצב הריבוי הטבעי של הקבוצות הדתיות השונות (ובכלל זה עלייה קלה בקרב היהודים), לצד התמדה ואף התחזקות מסוימת של השוני בין קבוצות שונות בתוך החברה היהודית.
מתוך פרסום פורום קהלת: “דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי”.
לשינויים הללו עשויות להיות השלכות רבות: 1. היחס המספרי בין יהודים וערבים (בתחומי הקו הירוק) ילך ויתייצב, תהליך שיש בו לכאורה בכדי להקטין את חוסר היציבות החברתית בטווח הארוך; 2. הצפיפות בישראל, בפרט באזור המרכז, תמשיך לגדול, וישראל צפויה להיות אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי. משמעות הדבר היא לא רק המשך המעבר לרבי־קומות, אלא גם שמערכות התכנון והבנייה והתשתיות השונות (תחבורה, מים, אוויר, וחשמל) יצטרכו לתפקד ברמה הגבוהה ביותר; 3. השפעת הגידול בשיעור החרדים והערבים באוכלוסייה, שתי האוכלוסיות המאופיינות כיום בהיקפי תעסוקה וברמת שכר נמוכות יחסית, תהיה דרמטית – אם לא יחולו שינויי עומק במאפייניהן ההשכלתיים והתעסוקתיים. ללא שינוי מעין זה מובטחת נסיגה ברמת החיים הממוצעת בישראל, שחיקה ביתרונות המסורתיים של ישראל בתחומי המדעים והטכנולוגיה (על רקע אי־מיצוי קיצוני של הכישרונות והיכולות של כלל האוכלוסייה בתחומים אלו), וקיטון בהיקף התקבולים ממסים; 4. מערכות הבריאות והרווחה יצטרכו לעבור עדכון והתאמה כדי לטפל באוכלוסיית הגיל המבוגר, שתהווה כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה.
דרישה לקבלני שיפוצים
מה כל זה אומר מנקודת המבט של פרטים ומשפחות? בשל הגידול הדרמטי בתוחלת החיים, גיל הפרישה בפועל יהיה חייב להשתנות, עם או ללא חקיקה, כדי לממן את המספר הגדל והולך של שנים בין מועד הפרישה מעבודה למועד הפרישה מהחיים (ראו תרשים). בחלק ממקומות העבודה, מהלך מעין זה עשוי להביא להיווצרות “פקקים” בכניסה למשרות. לחלופין, ככל ששוק העבודה ייעשה לדינמי יותר – מסיבות טכנולוגיות ורגולטוריות גם יחד – יידרשו העובדים המבוגרים להיות גמישים וסתגלנים יותר מאי־פעם, ולהחליף עיסוקים ומקומות עבודה גם בשלבים מתקדמים בחייהם.
כיוון שחלק גדול יותר ממשאביו הכספיים של הדור המבוגר יידרש למימון שירותי בריאות וסיעוד, ובמידת מה גם פנאי, יצטמצם החלק הזמין לתמיכה בדור הצעיר. תהליך זה עשוי להחליש את התלות ואת הקשר בין דורות המשתייכים למשפחה מורחבת אחת. מנגד, סביר שהתלות של הדור המבוגר בדור הצעיר תתחזק בשל הצורך של בני הדור המבוגר להיעזר בצעירים בתחומים שונים (הפגת הבדידות, עזרה בהתניידות, והתמצאות במפת נותני השירות והאדמיניסטרציה).
מתוך פרסום פורום קהלת: “דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי”.
את ההשפעות העקיפות שיורגשו על פני זמן בתחומים שונים, כמו שוק העבודה ושוק האשראי, ניתן רק לשער. על אף ההתפתחות הטכנולוגית במתן שירותי אבחון וטיפול מרחוק, סביר מאוד שהביקוש לעובדים בענפי הבריאות והרווחה ימשיך לגדול, וכך גם בענפי הפנאי והתיירות המותאמים לגיל המבוגר. יראו ברכה בעמלם גם קבלני שיפוצים שיידרשו להתאים את גדלי הדירות למשקי הבית המתכווצים, יצרני מפרקים מלאכותיים ורבים אחרים. מנגד ניתן להעלות על הדעת היווצרות גלי אבטלה של גננות ומורות.
בקרב הדור הצעיר המשתייך למעמד הביניים, הביקוש לאשראי צרכני יגדל על רקע הצטמקות התמיכה הכספית הבין־דורית. מנגד, גם אם גיל הפרישה יעלה, רבים עשויים לבחור בהארכת תקופת ההפקדות לחיסכון ולהקדים את תחילתה למועד המוקדם ביותר האפשרי. הגדלת החיסכון משמעה הקטנת הצריכה הפרטית, מהלך שמוביל במקרים רבים לדיכוי הצמיחה. זוהי רק רשימה חלקית של השפעות ישירות ועקיפות העשויות לנבוע מן השינוי הדמוגרפי העמוק.
האם מדינת ישראל ערוכה לשינויים ההיסטוריים הללו? קיימות לא מעט אינדיקציות לכך שמערכות השלטון הולכות ומפנימות את השינוי ומעמיקות את היערכותן כלפיו. האם האזרחים עצמם מוכנים לשינוי? זוהי כבר שאלה אחרת לגמרי, והתשובה אליה, ככלל, אינה דווקא חיובית.
