פרסומים

השינוי בהרכב האוכלוסייה בעשורים הקרובים עשוי להיות כרוך בהפסד כלכלי משמעותי, מאחר וישנם פערים בולטים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל
הקדמה
לפי התחזיות הדמוגרפיות העדכניות ביותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), צפויים לחול בעשורים הקרובים שינויים מרחיקי לכת בגודל האוכלוסייה בישראל ובהרכבה. חלקה היחסי של האוכלוסייה בגילאי העבודה (64-15) הוא קטן בהשוואה לשאר המדינות המפותחות כיום והוא צפוי להתכווץ עוד יותר בעשורים הקרובים. בנוסף לכך, צפוי חלקם של היהודים הלא-חרדים באוכלוסיית גילאי העבודה להצטמק, ואילו חלקם של החרדים לגדול באופן ניכר )מ 10%- בשנת 2015 ל 30%- בשנת 2064 (.השינוי בהרכב האוכלוסייה בעשורים הקרובים עשוי להיות כרוך בהפסד כלכלי משמעותי, מאחר וישנם פערים בולטים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. באופן כללי, האוכלוסיות החרדית והערבית (בעיקר הגברים
החרדים והנשים הערביות) מאופיינות ברמות תעסוקה, הכנסה ופרודוקטיביות נמוכות מאוד בהשוואה לשאר האוכלוסייה.
ישנם היבטים נוספים בהם הפערים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל באים לידי ביטוי:
בנוסף להצגת ממצאים המעידים על פערים גדולים בין הקבוצות, מטרת הפרק היא להציע ניתוח כמותי, באמצעות סימולציות המתבססות על נתוני התחזית הדמוגרפית ונתוני הסקרים של הלמ"ס, של השינוי הצפוי ברמת החיים הממוצעת בישראל בעקבות השינוי בהרכב האוכלוסייה. אמנם בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של צמצום הפערים ברמות התעסוקה בין הקבוצות, וייתכן שבעשורים הקרובים פערים אלו ייסגרו כליל, אולם פערי השכר בין הקבוצות בישראל עודם רחבים מאוד, רמות הכישורים והמיומנות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית גבוהות מאוד בהשוואה לשאר הקבוצות, ונראה שישנם פערים גדולים עוד יותר בקרב הצעירים. סגירת הפערים ברמות הפרודוקטיביות בין הקבוצות היא
בעלת סבירות נמוכה, מאחר ומדיניות החינוך בישראל אינה מציידת רבים מצעיריה בכלים הנחוצים להתמודדות והצלחה באקדמיה ובשוק העבודה המודרני. במידה ולא יעשה שינוי משמעותי במדיניות החינוך, בעיקר בחינוך במגזר החרדי, רמת החיים בישראל תושפע לרעה באופן ניכר כתוצאה מהמגמות הדמוגרפיות הצפויות בעשורים הקרובים.