פרסומים

מבוא
הרפורמה במשק בענפי הלול והצומח בישראל היא מהלך מבורך והכרחי. הרפורמה תיטיב עם הצרכן ועם השכבות החלשות בישראל, ותקדם תחרות הוגנת תוך הגנה ופיתוח של ענף החקלאות הישראלי. על נחיצותו של הסדר זה כבסיס להפחתת יוקר המחייה בישראל, עמדו בשנים האחרונות שורה ארוכה של גופים מקצועיים: החל מוועדת קדמי לבדיקת התחרותיות בענף המזון, עבור במועצה הלאומית לכלכלה ובמבקר המדינה וכלה בארגון ה-OECD.
בדברים הבאים נבקש להציג את עיקרי ההסדר, לעמוד על המנגנונים שנועדו לאזן בין השמירה על ענף החקלאות לטובת הצרכן הישראלי, ולהתמודד עם טענות המתנגדים לרפורמה.
עיקרי ההסדר המוצע וחשיבותם
התוצרת החקלאית היא ממוצרי היסוד של משק הבית, אך היא יקרה מאוד. בשנים האחרונות זינקו מחירי הפירות והירקות בישראל בלמעלה מ-80%, מה שגרם לירידה של כ-20% בצריכתם על ידי הציבור. מחירי הביצים בישראל הם מהגבוהים בעולם, והן יקרות בעשרות אחוזים מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD. המחיר הגבוה של התוצרת החקלאית נובע, בין ביתר, ממכסים גבוהים מאוד והעדר תחרות. הסרת חסמי הייבוא תאפשר לצרכן גישה לתוצר ראוי יותר מבחינת איכות, מגוון ומחיר. בנוסף להורדת המחיר ולהתייעלות, צפוי היבוא לתרום גם למניעת מצבים של חוסר על המדפים כפי שחוותה ישראל בשנה שעברה.
יש לשער שהענפי החקלאות השונים ימשיכו לשגשג בישראל גם בתנאים של סחר חופשי, שכן למרות חסרונותיו הענף נחשב יעיל באופן יחסי ומותאם מאד לצרכי הצרכן הישראלי – כאשר גידולים מסוימים שבהם יש לנו יתרון יחסי (כגון תמרים, פלפלים ותאנים) אף משגשגים ומיוצאים לחו"ל.
כדי לייבא מוצר חקלאי לישראל יש צורך ברישיון. מדובר בהליך ארוך ומייגע הפרוש על פני שנים ללא הצדקה. ברירת המחדל היא כי יבוא חקלאי דורש אישור ייחודי, כך למשל: אננס מקוסטה ריקה מקבל אישור אחד, ושום מסין נזקק לאישור נוסף. הרפורמה תפשט את הליך קבלת האישור כך שיבואן שיצהיר וימציא אישור שאין במוצר המיובא את המזיקים שישראל נזהרת מהן, יוכל ליבאו לישראל באופן חופשי. צמצום הבירוקרטיה המיותרת הוא מהלך מבורך אשר ייטיב עם החקלאים ועם הציבור.
ענף הלול בישראל מתנהל כיום תחת תכנון ופיקוח ממשלתי הדוק. מנגנון מכסות הייצור מגביל את כמויות הביצים בישראל, משמר באופן שיטתי היצע נמוך וגורר מחיר גבוה לצרכן. כתוצאה מכך מחירי הביצים בישראל הם בין הגבוהים בעולם. על פי ההסדר המוצע תמשיך המדינה לתמוך בלולנים, אך תעבור לתמיכה ישירה ושקופה מקופת המדינה במקום התכנון שהוא "מס סמוי" המוטל על הצרכן ובמיוחד על משפחות חלשות. ביטול משטר התכנון העקיף ומעבר לסיוע ישיר הוא מהלך שנוסה זה מכבר בהצלחה ברובן המוחלט של מדינות העולם תוך הוזלת המחיר לצרכן וקידום יעילות הענף.
במסגרת ההסדר מציעה המדינה השקעה של מיליארדים במחקר ופיתוח כדי לעודד חדשנות ולהעלות את רמת הפריון בענף. בנוסף, מוצעים מענקי השקעות וחדשנות לרכישת ציוד מודרני, יצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים ועוד. מדובר בצעדים חשובים מאוד, שימנעו מהענף "לקפוא על שמריו", יסייעו במשיכת צעירים לתחום, יתרמו לכלכלת המדינה ויצעידו את הענף אל המאה ה-21 באופן שיבטיח לא רק את ההווה כי אם גם את עתידה האיתן של החקלאות הישראלית.
מנגנוני האיזון של הסדר – שמירה על ענף החקלאות ודאגה לטובת הציבור
במסגרת הדיון הציבורי בהסדר המוצע עולים קולות רבים הגורסים כי מדובר ב"הרס החקלאות" או "קץ הציונות". הנחות אלה רחוקות מלשקף את ההסדר המוצע. נציג בקצרה להלן את מנגנוני האיזון שמציעה הרפורמה:
ההסדר המוצע מבקש לעבור מתמיכה עקיפה המוטלת על כתפי הצרכנים לתמיכה ישירה דרך קופת המדינה. ההסדר מספק "רשת ביטחון" לחקלאים באמצעות תמיכה כספית ממשלתית ישירה, הרחבת הטבות מס דרך החוק לעידוד השקעות הון, תמיכה ייעודית לענף הביצים, הוזלת שירותים לחקלאי ומענקי חדשנות. כל זאת תוך הורדת יוקר המחיה עבור ציבור הצרכנים.
תמיכה ישירה לעולם עדיפה על תמיכה עקיפה. טבעה של התמיכה העקיפה הוא שקשה לאמוד את עלותה, ושהיא מושתת בעיקר על השכבות החלשות (משפחות צעירות, משפחות מרובות ילדים, צרכני מזון בסיסי) דרך מחיר קצה גבוה לצרכן.
יש לוודא כי התמיכה הממשלתית תעשה בהתאם לקריטריונים רציונליים ולמטרות ברורות. במסגרת תמיכה זו ניתן לתת משקל לשיקולים של תפיסת שטחים (חקלאות צמחית), אזורי פריפריה, סמיכות לגבול, שיקולים אקולוגיים ונופיים, וכדומה. באשר לאוכלוסייה המבוגרת, יש מקום לשקול מענקי סיוע למי שביטול המכסות (בענף הלול) עלול להותירו בלא ביטחון תעסוקתי, בעיקר לפי פרמטרים של גיל. סיוע זה יכול לסייע לאוכלוסייה זו להמשיך ולעסוק בחקלאות או לפרוש ממנה בכבוד.
במסגרת ההסדר נקבע כי הוא ייבחן מדי שנה – אם תהיה ירידה של 10% ומעלה בשטחים המעובדים על ידי חקלאים הרפורמה תיבחן מחדש. כמו כן, נקבע כי אם יהיה חשש ל"מחיר טורפני" ולתחרות בלתי הוגנת מול השוק הישראלי, ייבחן הצורך בקביעת מחירי מינימום לתוצרת חקלאית.
הרפורמה צפויה לחסוך מאות שקלים בשנה למשק בית ממוצע בישראל (בקרב השכבות החלשות החיסכון היחסי יהיה גדול יותר), כאשר סך החיסכון למשק הישראלי מוערך בכ-2.7 מיליארד שקלים בשנה. היא צפויה לשפר את התחרות, לגוון את ההיצע ולמנוע תנודתיות ומחסור בתוצרת על המדפים ברשתות השיווק. מענקי החדשנות יעודדו יזמות ופיתוחים טכנולוגיים שיטיבו עם החקלאים ויתרמו לכלכלת ישראל.
התמודדות עם טענות המתנגדים לרפורמה
גם בלאו הכי אין בפערי תיווך כדי לייתר את הרפורמה ואת התועלת שגלומה בה עבור הציבור. רשות התחרות מצאה כי חסמי ההתרחבות בשוק קמעונאות המזון נמוכים יחסית, ולכן הורדת מכסים צפויה להוזיל בכל מקרה את המחיר לצרכן. אם יש צורך ניתן לבחון את פערי התיווך מעת לעת כדי לבדוק שאינם עולים על הנדרש, אך זו אינה סיבה מספקת לחסימת השוק לייבוא ופגיעה בצרכן.
[1] סיכום דיון בנושא מרווח השיווק של פירות וירקות, ועדת המחירים, מיום 21.11.19: