פרסומים

נציגי המעסיקים שעמדתם נדחתה בבית המשפט מבקשים להציג את היטל העבודה למסתננים כהיטל רטרואקטיבי. אנו סבורים שלא מדובר בגביה רטרואקטיבית של היטל וכי ישנם טעמים כבדי משקל כנגד הקלות בתשלום ההיטל. לאור זאת, לטעמנו, אין מקום להקל על המעסיקים מעבר להסדר שנקבע בידי רשות המיסים.
רקע:
בע"א 4946/16 סעד נ' פקיד שומה אשקלון (12.9.2017) נקבע כי על המעסיקים למלא את חובתם ולשלם היטל עובדים זרים בגין העסקת מסתננים. עם זאת השופטים מתחו ביקורת בנוגע להליך אי הגביה המתמשך אשר הביא לכך שהגביה הנוכחית תהיה בסכומים גבוהים, וציינו כי על רשות המיסים לשקול התחשבות בהטלת קנסות וריביות במסגרת הליך הגבייה.
בהתאם להמלצות אלו פרסמה רשות המיסים ביום 5.11.2017 מתווה הקלות לבעלי חוב בגין העסקת מסתננים. על פי עיקרי המתווה [1] חייבים אשר יסדירו את חובם עד ליום 31.8.2018, יתחייבו לדווח את ההיטל מכאן ולהבא יזכו להקלות הבאות:
נציגי המעסיקים שעמדתם נדחתה בבית המשפט מבקשים להציג את ההיטל כהיטל רטרואקטיבי. לדבריהם המכה הכבדה שיספגו במידה וידרשו לשלם את ההיטל תביא לקריסה של עסקים רבים ופגיעה מהותית באחרים. כמו כן נשמעה הטענה כי תעסוקת המסתננים בעבודות הספציפיות בהן הם מועסקים אינה מהווה פגיעה בשוק הישראלי לאור העובדה שישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודות מסוג זה, ולכן תכליתו המרכזית של היטל עובדים זרים, שהינו שמירה על שוק עובדים ישראלים בשוק העבודה הישראלי, אינה רלוונטית במקרה זה. על רקע זה מתקיים הדיון הנוכחי בועדת הכספים של הכנסת.
אנו סבורים שלא מדובר בגביה רטרואקטיבית של היטל וכי ישנם טעמים כבדי משקל כנגד הקלות בתשלום ההיטל.
לאור זאת, לטעמנו, אין מקום להקל על המעסיקים מעבר להסדר שנקבע בידי רשות המיסים.
והכל מהטעמים שיפורטו להלן:
בחירתם של מעסיקים שלא לשלם היטל אינה צריכה להיזקף לזכותם, מה עוד שהיא פוגעת באותם מעסיקים אשר מילאו את פקודות החוק בזמנו. אי ציות להיטל בעבר ייצר תחרות שאינה הוגנת מול בעלי עסקים אשר מילאו את החוק כלשונו.
יתר על כן, קבלה של טענות מסוג זה ללא דרישת נשיאה באחריות פותחת פתח להמשך התעלמות מהוראות החוק והיא בעלת השלכות רוחב גם כלפי חוקים אחרים. חייבים ישתמטו מתוך תקווה והסתמכות כי התעלמות זו תשתלם בעתיד, תוך ידיעה כי אין כל הפסד העומד מנגד לרווח. יש לייצר תמריץ לציות לחוק והפנמה כי דחיית תשלום והשתמטות נושאים סיכון בצידם.
נתונים של הלמ"ס בנוגע לתעסוקה של עובדים זרים בשירותי אירוח ואוכל מראים כי חל גידול במספר העובדים זרים המועסקים בענפים אלו בין השנים 2011 ועד שנת 2016[4]. לא ניתן להסיק מנתונים אלו אם הגידול הינו תולדה של התרחבות ענפי האירוח והאוכל- אשר מעידים לכאורה כי המצב אינו בכי רע כמו שטוענים המסעדנים, או שמא גידול זה מהווה תולדה של דחיקת עובדים ישראל משוק זה- דבר המעיד על חשיבותו של המשך גביית ההיטל.
[1] להודעת רשות המיסים- https://taxes.gov.il/About/SpokesmanAnnouncements/Pages/Ann_051117_2.aspx
[2] ראו "לוח עזר לחישוב מס הכנסה שנתי לשנת המס " 2011 עמ 3 סעיף 5 – https://taxes.gov.il/incometax/documents/hanhayotmaasikim/maasikim201111.pdf
[3] http://employment.molsa.gov.il/Research/Documents/knisatzarim.pdf
[4] http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_39x&CYear=2017