Search
Close this search box.

נמלי ישראל בעידן של תחרות

נמל אשדוד. צילום: מרכז קדם לטיולים

 

תקציר מנהלים:

1. ענף הנמלים הוא קריטי לפעילותו של המשק הישראלי. במונחים של נפח, 99% מסחר הטובין של ישראל עוברים דרך נמלי הים, וכ־ 90% מסחר זה עוברים דרך שתי חברות נמל: חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה. בשנת 2013 הוכרזו חברות אלה כקבוצת ריכוז על־ידי רשות ההגבלים העסקיים. בהחלטתה כתבה רשות ההגבלים, בהתייחסה לשתי חברות נמל אלה, כי ״שנים רבות היה ענף שירותי הנמל בלתי תחרותי לחלוטין. הדבר הביא לרמת ניצול נמוכה של התשתית, לרמת שירות נמוכה ולעלויות שכר גבוהות ביותר״.

2. לאחר שנים רבות שבהן פעל ענף הנמלים באופן לא־יעיל, תוך הטלת עלויות משמעותיות על המשק הישראלי, חתמה המדינה בשנת 2014 על חוזים עם חברות פרטיות לבנייה ולתפעול של שני נמלים פרטיים חדשים, דבר הפותח אפשרות ליצירת ענף נמלים יעיל ותחרותי. זאת, לאחר שניסיון קודם לערוך רפורמה מבנית בענף הנמלים – שנעשה בשנת 2005 – כשל.

3. נייר זה ממליץ על שינוי המבנה האסדרתי של ענף הנמלים, כדי להתאימו למציאות של תחרות. יש להפריט את שתי חברות הנמל הוותיקות – אשדוד וחיפה – בהקדם האפשרי, ובכל מקרה לא לאחר כניסת הנמלים החדשים לפעולה, שצפויה להתרחש בשנת 2021 .

4. הפרטה מוצלחת של הנמלים הקיימים תלויה בכך שהמדינה לא תחתום טרם ההפרטה על הסכם עבודה עם עובדי נמלים אלה המבטיח לכל העובדים את רמת שכרם הנוכחית וכן חסינות מפני פיטורים, באשר הסכם כזה ימנע מהנמלים את האפשרות להתאים את עצמם לסביבה של תחרות חופשית.

5. יש לבטל את ההסדר שלפיו כל חברה שרוצה לפעול בענף הנמלים חייבת לקבל כתב הסמכה מטעם המדינה. כתבי ההסמכה הללו משמשים, בין היתר, להטלת מגבלות על פעילותן של חברות העוסקות במתן שירותי נמל, ומגבלות אלה הן לעיתים קרובות שרירותיות ונובעות ממניעים פוליטיים.

6. חשוב להבהיר כי אין זהות בין חברת נמל אשדוד לבין נמל אשדוד או בין חברת נמל חיפה לבין נמל חיפה. בתוך נמל
חיפה פועלות כמה חברות בע״מ – ובכלל זה חברות פרטיות – העוסקות בהעמסה, בפריקה ובאחסון של מטענים מסוגים שונים. חברת נמל חיפה הפעילה עד כה את רוב התשתיות, אך לא את כולן, וקיימה את רוב הפעילות בנמל, אך לא את כולה; וחלקה בפעילות יצומצם עוד כאשר הנמל החדש הנבנה בחיפה ייכנס לפעולה. מצב דומה שורר לגבי חברת נמל אשדוד באשדוד.

7. נכון להיום, הקרקעות והתשתיות באזורים שליד החוף המיועדים ל״שימוש נמלי״ מוחזקות על־ידי חברה ממשלתית –״חברת נמלי ישראל״ (חנ״י) – ומוחכרות על־ידיה לחברות העוסקות בפועל במתן שירותי נמל בחכירה תפעולית. כלומר, חברות הנמל התפעוליות אינן הבעלים האמיתיים לא של הקרקעות המועמדות לרשותן ולא של התשתיות העיקריות הקיימות עליהן. אנו ממליצים להפריט לידי חברות הנמל, באמצעות חכירה מימונית, את המשאבים ההוניים המשמשים אותן.

8. בידי חנ״י יישארו המתקנים והקרקעות המרכיבים את המעטפת של כל אזור (״מרחב נמל״) שבו פועל נמל, ובראשם שוברי הגלים ודרכי הגישה הימיות והיבשתיות למרחב הנמל. כן תישאר חנ״י אחראית להספקת שירותי־מעטפת שיש לספק לכל ספינה הפוקדת את הנמל: ניתוב, גרירה, ביטחון וכדומה. אנו ממליצים גם לפרק את חנ״י לשלוש חברות נפרדות – אחת לכל ״מרחב נמל״: חיפה, אשדוד ואילת. חברות־בנות אלה יתחרו ביניהן על שיפור התשתיות בנמלים שבשליטתן. אולם פירוק זה של חנ״י, אף שהוא מומלץ, אינו חיוני כדי להשיג את עיקר הרווחים של הרפורמה המוצעת במבנה ענף הנמלים.

Author

ד”ר יצחק קליין
ד”ר יצחק קליין

תוכן נוסף

More

תפריט נגישות