מדינת ישראל משמשת כיעד הגירה מועדף. הנס הכלכלי הישראלי יחד עם האכיפה החלשה מוביל רבים ברחבי העולם לחפש פרנסה בישראל. שוהים כיום בישראל כ-250 אלף זרים. מרביתם ישמחו להשתקע בישראל בניגוד לחוק. זהו איום ישיר על זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. שכונות ברחבי המדינה שינו את אופיין והפכו למוכות פשיעה. החוק בישראל ברור. חוק השבות מגדיר את מדיניות ההגירה הכללית של ישראל ונקבעו חריגים להתאזרחות כמו באמצעות נישואים. כל יתר הזרים, ברגע שהם שוהים שלא כחוק יש להרחיקם. זו קביעת המחוקק, כלומר הכרעת הריבון על גבולות המדינה.
התמודדותה של מדינת ישראל עם התופעה, כידוע, לוקה בחסר. אפילו בצל משבר הקורונה כאשר זרים רבים ביקשו לעזוב מרצון ולשוב למולדתם מדינת ישראל לא השכילה לנהל מסד נתונים של הפונים ולרכז את הסדרת יציאתם מול מדינות היעד. גם תחת הקורונה ניתן לתאם דיפלומטית טיסות שמלאות באזרחים חוזרים. אך זה לא נעשה. אף בזמני שגרה החוק אינו נאכף די הצורך ובמקביל בית המשפט העליון פגע פעם אחר פעם במאפיין הריבונות הבסיסי ביותר של המדינה – השליטה על גבולותיה. לאחר שביטל שלוש פעמים ברציפות את החוק למניעת הסתננות, סגר את מתקן חולות, ביטל את מתווה המדינה השלישית ועצר את נוהל ההחזרה החמה – בשבוע שעבר ביטל בית המשפט העליון את החלק המרכזי בחוק הפיקדון ובכך שמט מידיה של ישראל את הכלי האחרון שעודד את יציאתם של המסתננים. החוק עבד. והחוק בוטל.
לאחר שבית המשפט העליון ביטל במעין הפצצת שטיח שיטתית את שרשרת החוקים שביקשו להסדיר את הטיפול בזרים בישראל – שוררת כיום במסדרונות הממשלה מבוכה שקטה. לכן יש להעביר את המושכות לשר ייעודי שישקם את ההריסות ויעסוק באכיפת החוק על הזרים בישראל והרחקתם של השוהים הבלתי חוקיים. לצד האכיפה יש לנהל קמפיין עזיבה מרצון שיכלול פרסום רחב היקף, מוקדי מידע בקהילות, אתרי אינטרנט בשפות שונות, מסדי נתונים של המבקשים לעזוב ותמריצים מוגדלים. גם את מינוי הדיינים לבתי הדין לעררים, הערכאה המשפטית החשובה ביותר בתחום זה, יש להעביר לידיו של השר החדש. בנוסף יש להעביר לידיו את כלל הכרעות המדיניות בנוגע לזרים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, אשר כיום מפוצלים בין משרדי ממשלה ורשויות מוניציפליות.
מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר גדול. כ-250 אלף איש שהחוק והאינטרס הלאומי מחייבים למנוע את השתקעותם. אומנם יש הפועלים לקשור את ידיה של הממשלה, כלומר את ידי האזרחים הריבוניים. אך השר הממונה יזכה בפיס פוליטי. משרד עם היסטוריה של כישלונות בתחום, אך עם מטרות ברורות ומדידות. על ממשלת ישראל לזהות את האתגר, גם אם באיחור, להקדיש לנושא משרד, לאכוף את החוק, לעמוד על המשמר ולספק תוצאות. החוק הוא ביטוי לרצון הריבון. זהו שלטון החוק שגם ממשלת ישראל כפופה לו.
