בתחילת החודש נכנסו לתוקף חלק מתיקוני החוק שבמסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". התיקונים נועדו לשנות את האסדרה הקשורה ביבוא לישראל, ולהתאים אותה לאסדרה באיחוד האירופי, ובכך להקל על כניסתם של עוד שחקנים ולהגדיל את היצע המוצרים, על מנת שבסופו של דבר הם יובילו להורדת מחירים. להלן הסבר קצר כיצד הרפורמה באה לידי ביטוי בחוק, מה ההבדל בינה לבין רפורמות שנוסו בעבר ומה יכולות להיות נקודות החולשה שלה שאליהן צריך לשים לב.
עד עכשיו הליך היבוא של מוצרים רבים כלל גם בדיקה שמוצרים אלו עומדים בכל הדרישות של תקן ישראלי ייחודי. לאורך השנים נקבע איזה מוצרים מחויבים לעמוד בתקן הישראלי ופעמים רבות הם נקבעו ללא ניהול סיכונים ראוי בטענות אבסורדיות לפעמים גם בדחיפה של גורמים בעלי אינטרס שישבו בוועדות התקינה על כמומחים לתחום מסוים. כדי לאפשר לייבא לישראל מוצרים שכבר ניתן לייבא לאירופה, מבלי לחייב אותם לעמוד בדרישות התקן הישראלי הייחודי, נפתח למוצרים אלה מסלול חדש. המסלול החדש הוא מכוח שינוי בחוק התקנים שקובע שניתן לייבא את המוצר אם הוא מתאים לדרישות האסדרה האירופית שהוחלט לאמץ, ואותה אסדרה מופיעה בתוספת החמישית לחוק.
על מנת לאפשר סחר חופשי ופתוח על יתרונותיו הרבים, וכדי למנוע חסמים מיותרים בין מדינות, החליטו לאמץ באיחוד האירופי שורה של דירקטיבות, או הנחיות, שעל המדינות לפעול לפיהן ונודעו בשם "הגישה החדשה" והן מכסות מגוון רחב של מוצרים, כולל, קוסמטיקה, מכשור רפואי, מכשירי מבחנה, שתלים, מוצרי בנייה, צעצועים, מכונות, ציוד רדיו ועוד.
הדירקטיבות שמות דגש על הדרישות החיוניות, שמוצרים צריכים לעמוד בהם כשהם יוצאים לשוק כמו למשל הגנה על בריאות ובטיחות הציבור, מניעת מטרדי רעש וכו', והן מחייבות ביחס לתוצאה, בניגוד לתקנים המחייבים לעמוד במפרט טכני שמודד פרמטרים שונים כמו גובה משקל וכו'. בחלק מהמקרים, בהתאם לניהול סיכונים, עמידה בתקן כלשהו של הגופים בעולם, יכולה להוכיח עמידה בדרישה של הדירקטיבה. בנוסף, נקבע כיצד ומתי אפשר לסמן שהמוצר עומד בדירקטיבות הרלבנטיות לו, כדי שיוכל לעבור באופן חופשי בשוק האחיד. במהלך השנים מדינות נוספות שאינן חלק מהאיחוד האירופי החליטו גם הן לאמץ הגישה. בניגוד לרפורמות בעבר, בהן הוחלט להתאים את התקן הישראלי לתקנים אחרים בעולם, אך להשאיר את חיוב העמידה בתקן גם כשהדבר אינו מחייב במקומות אחרים, ובכך ליצור חסם משמעותי בכניסה לישראל, השינוי המשמעותי ברפורמה הנוכחית הוא אימוץ של הדירקטיבות הללו בחוק.
כיוון שהוחלט להשאיר במקביל גם את מנגנון התקנים הרשמיים ולהתאים את חובת העמידה בדירקטיבה לפי המוצרים שעליהם יש חובת עמידה בתקן רשמי, נוספו לחוק גם דירקטיבות שאינן חלק מ"הגישה החדשה" וכיום יש בחוק 43 דירקטיבות. סך הכל במהלך שנת 2025 יכנסו לתוקף 28 דירקטיבות, ומרבית האחרות בשנת 2026. נקודת חולשה מרכזית שיכולה להיות לרפורמה היא קביעת חריגים למוצרים רבים שיחויבו להמשיך לעמוד בתקן ישראלי ייחודי, עליהם יוחלט בוועדת החריגים שהוקמה לשם כך ותפעל בשנתיים הקרובות. הוועדה תצטרך לדחות ניסיונות להכליל חריגים במקרים בהם הבקשה להחרגה מטעם גורמים שונים תהיה על מנת להנות מחסם סחר, ללא הוכחה מספקת שמצבם ייחודי לישראל והאסדרה האירופית אינה מתאימה במקרה שלהם.
