בישראל נואשים למורים מעולים, בעיקר במקצועות המדע. חוזים אישיים יפתחו את הדלת גם למי שיכולים ללמד מעט שעות בשבוע, או שאינם בעלי תעודת הוראה
שנת הלימודים בפתח, וכרגיל יו"ר ארגון המורים רן ארז מאיים בשביתה. באיגרת למורים הסביר ארז את הסיבה: "משרד האוצר עדיין עומד בדרישתו להעסקת עובדי הוראה בחוזים אישיים, דבר שמשמעותו הפיכת מורים ומנהלים לעובדי קבלן".
אכן, משרדי האוצר והחינוך רוצים לאפשר ל־10 אחוזים מהמורים ומהמנהלים בחינוך העל־יסודי להיות מועסקים בחוזים אישיים, המנותקים מההסכם הקיבוצי עם ארגון המורים. באיגרת בהולה נוספת ששלח ארז למורים הוא הזהיר מפועלו של פורום קהלת, שלדבריו "הורס את מערכת החינוך" באמצעות החוזים האישיים. אביטל בן־שלמה, המשנה למנכ"ל משרד החינוך, שעבדה בעבר בקהלת, זכתה מפי מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן־דויד לכינוי "גברת פלפלת", לצד קריאה לפטרה לאלתר.
נעזוב את עולם הדימויים של בן־דויד ואת מסע ההפחדה של ארז, ונתמקד בסוגיית העסקת מורים באמצעות חוזים אישיים: האם היוזמה תקדם את מערכת החינוך או לא?
את הקרדיט לרעיון החוזים האישיים בישראל יש לזקוף לטובת חברי ועדת דוברת, שהגישה ב־2005 את המלצותיה לקידום מערכת החינוך בישראל, שנים לפני שפורום קהלת הוקם. הוועדה הממשלתית המליצה להנהיג חוזים אישיים, ואף לתעדף חוזים כאלו בבתי ספר בפריפריה. על פי ההמלצות, מורים שילמדו תחת חוזה אישי יקבלו שכר גבוה יותר ממקביליהם הכפופים לחוזה קיבוצי. השכר בחוזה האישי לא יושפע מהוותק, ומורים המועסקים בחוזה אישי לא יזכו לקביעות.
למעשה, המודל של חוזים אישיים נוסה ונבחן ברחבי העולם. לדוגמה, במדינת ויסקונסין בארה"ב נחקק ב־2011 חוק המאפשר להעסיק מורים בחוזים אישיים. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה שהחוזים האישיים העלו מאוד את איכות ההוראה ואת ציוני המבחנים, ושהעלייה בהישגים בולטת במיוחד בקרב תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש. המחקר מלמד כי החוק הוביל לשיפור בתנאי העבודה של מורים צעירים, ושהחוזים האישיים אף סייעו למשוך מורים איכותיים יותר אל המערכת ולשמר אותם בתוכה.
בתי הספר התיכוניים בישראל נואשים למורים מעולים, בעיקר במקצועות המדע. חוזים אישיים יפתחו את הדלת גם למי שיכולים ללמד מעט שעות בשבוע, או שאינם בעלי תעודת הוראה. הם יכניסו למערכת החינוך מורים שזו להם משרה נוספת, או כאלה שלא יסכימו לעבוד תמורת שכר של מורה מתחיל. הביטו ימינה ושמאלה וראו שכך עובד המשק כולו: השכר והתנאים נקבעים לפי ביקוש והיצע. מה שארז מכנה "עובדי קבלן" הוא למעשה הסטטוס של רובנו, העובדים במקום עבודה שיכול לפטר אותנו או להעלות את שכרנו בהתאם להישגינו ולצורכי החברה. המרכיב המרכזי בעליית השכר של רובנו אינו הוותק אלא היכולות, מדוע במערכת החינוך זה שונה?
ארגון המורים עיוור לביקוש ולהיצע. לשיטת ארגון המורים, לכל המורים המלמדים את כל המקצועות צריכים להיות אותה טבלת שכר ואותו מסלול הכשרה, ולא יעזור בית דין. גם לפי מתווה החוזים האישיים, מורים שיעדיפו לשמור על הזכויות שהארגון מעניק להם מוזמנים להמשיך ולהיות מועסקים בהסכם הקיבוצי. איש אינו כופה על מורים לעבור לחוזה אישי. למעשה, עקב דרישתה של יפה בן־דויד, רק מורים חדשים יוכלו להיות מועסקים בחוזה אישי.
חברת "מסקר" פרסמה השבוע סקר מתוך מדגם מייצג של מאות מורים המלמדים בתיכונים בישראל, ומתוכו עולה כי 30 אחוז מהם מעדיפים לעבוד בחוזה אישי. אם נפלח את התוצאות לפי ותק, נגלה כי 47 אחוזים מהמורים הצעירים (שש עד עשר שנים במערכת), מעדיפים לקבל שכר התואם את ההשקעה וההישגים שלהם באמצעות חוזה אישי. כלומר, כחצי מהמורים הצעירים אינם מזדהים עם הדגל שמניף ארז. שכר גמיש באמצעות חוזים אישיים הוא מודל טוב למורים מוכשרים ומוצלחים, ומודל מעולה לתלמידים, שהישגיהם ישתפרו.
למרבה הצער, הדיון אינו ענייני. טובת המערכת אינה עומדת בראש מעייניהם של ארגוני המורים. ארגון המורים לא משרת את צורכי המורים, ובוודאי לא את האינטרס של התלמידים, אלא את האינטרס שלו עצמו. וכך אנו צועדים ל־1 בספטמבר, וכמו בכל שנה תוהים אם צריך לסדר את הילקוט או שהחופש נמשך.
פורסם לראשונה ב – מקור ראשון.
