בשבוע שעבר נחתם ההסכם המיוחל עם ארגון המורים, באיחור של שנתיים ולאחר מאבק ארוך שפגע בכל הצדדים. כטבעו של הסכם שכר, ישנם הישגים לשני הצדדים, אך אנו סבורים כי ישנם הישגים חשובים בהסכם האחרון שעשויים להשפיע באופן חיובי על החינוך העל יסודי בשנים הקרובות. על חלק נכבד מההישגים המלצנו בשנים האחרונות ואנו שמחים על כך שמשרד האוצר התעקש על יישומם, גם אם לא באופן מלא.
- צמצום נוסף של הפער בין מורים מתחילים למורים וותיקים – תוספת שווה של 2000 ₪ בארבע שנים הקרובות משמעותה גידול של שכר המורים בשיעור גבוה מזה של מורים וותיקים. למעשה, עליית השכר של המורים המרוויחים ביותר במערכת לא תהיה גדולה משיעור האינפלציה, בעוד שכרם של מורים מתחילים יעלה משמעותית יותר משיעור האינפלציה. שיפור זה יאפשר למשוך אוכלוסייה חזקה יותר לתחום החינוך.
- מעבר לצמצום הפער, יהיה תגמול גדול יותר על השקעה ומצוינות – הגמול על תפקידים נוספים עלה, גם אם לא מספיק בחלק מהמקרים לדעתנו, ותינתן למנהלי בתי הספר האפשרות להגדיר תפקידים נוספים שיזכו מורים בתוספת שכר – זוהי גמישות שתאפשר למנהלים לשמר כוח אדם איכותי ולתמרץ מצוינות והשקעה.
- העלאת שכר למנהלים מתחילים – שכרם הממוצע של מנהלים היה גבוה גם לפני ההסכם, אך גם הוא היה מושפע יותר מידי מוותק. בדומה לשכר ההתחלתי של מנהלים בבתי"ס יסודיים גם בעל יסודיים השכר ההתחלתי של מנהלים בבתי-ספר קטנים יעלה משמעותית ויאפשר למשוך אנשים איכותיים ולתגמלם כיאות. מהלך משלים בהיבט הזה, אשר מונח לפתחו של משרד החינוך, יהיה להסיר חסמי כניסה לתפקיד חשוב זה ולהגדיל את המאגר הפוטנציאלי של המועמדים.
- חוזים אישיים – על אף הניסיון של רן ארז לטשטש את ההישג, משרד האוצר רשם פה ניצחון חשוב. בדומה להסכם עם הסתדרות המורים יתאפשר לגייס עד 6% ממצבת ההוראה בכל שנה בחוזים אישיים. סעיף זה יאפשר למשוך סטודנטים מצטיינים למקצועות מתקדמים או להסב אנשים איכותיים ממקצועות אחרים להוראה ולתגמל אותם בשכר גבוה מההתחלה מבלי להעניק להם קביעות. גם מנהלים יוכלו ליהנות מחוזים אישיים גבוהים יותר. העובדה שמדובר בניסוי מוגבל בזמן לא משנה הרבה שכן פקיעת הניסוי תגיע עם פקיעת הסכם השכר. אם הפרויקט יועיל למערכת אנו סבורים שקשה יהיה לבטלו בהמשך. היינו מעדיפים כמובן שיתאפשר גם למורים בתוך המערכת לעבור לחוזה אישי, אין הגיון להפלות אותם, ואנו מקווים שמגבלת ה-6% תוסר בהמשך הדרך.
- תוספת שעת הוראה למורים (על חשבון 3 שעות פרטניות) אמנם עשויה לחסוך כאלפיים מורים למערכת, ומדובר באינטרס של משרד האוצר לחסוך בעלויות ההסכם בתקופה קשה מבחינה כלכלית, אך היא נטועה בשיטה שלטעמנו אבד עליה הכלח. היינו מעדיפים שתהיה יותר גמישות תקציבית לבתי הספר וכן אוטונומיה להגדיר את שבוע העבודה של המורים על פי הצרכים המקומיים והיכולות האישיות של המורים. ביום שבו יועבר תקציב שקלי פר תלמיד לבתי הספר יאפשר להם למצות את משרות המורים שברשותם על פי סדרי העדיפויות מבלי להפריד בין השכר ומרכיבי תקציב אחרים.
מריחת המו"מ לא השתלמה לרן ארז, ומלבד התלמידים שסבלו מהעיצומים ומהשביתה נפגעו ממנה גם המורים:
- לראשונה נשברה שביתה של ארגון עובדים בישראל מבלי שהשיג שום הישג. לצד עמידתו הראויה לציון של משרד האוצר בראשות סמוטריץ בלחצים, מורים רבים ובתי ספר רבים הפעילו שיקול דעת עצמאי וזיהו כי המשך העיצומים והשביתות לא נועד לשפר את תנאי העסקתם, ושהוא מנוגד הן לאינטרס הציבורי והן לאינטרס החינוכי, ועל כן המשיכו ללמד. רן ארז הבין באיחור רב שציבור המורים אותו הוא מייצג בכפייה לא נאמן בצורה עיוורת לאינטרס השליטה שלו, ובכך חזר אל המו"מ חלש יותר ונכון לוויתורים.
- המורים אמנם יוכלו להשלים את רוב ימי השביתה בחופשות לאורך השנה, אך יומיים מתוכם לא יוחזרו להם וינוכו משכרם. מורים ששברו שביתה, לעומת זאת, יקבלו שכר תוספתי על ימי ההשלמה. אנו עדיין מצפים להחלטת בית הדין האם משרד האוצר יוכל לנכות שכר גם על עיצומים שהתקיימו בשנת הלימודים שעברה, ואם כן – זו תהיה בשורה חשובה במשפט העבודה הישראלי שעד היום מיעט לגבות מחיר בגין עיצומים מתמשכים שפוגעים בשירות לציבור.
- אותן העלאות שכר שהובטחו בקיץ שעבר ניתנו בקיץ הזה באיחור של שנה, ותחולת ההסכם נדחתה גם היא שנה קדימה. במקום תוספת של 600 ₪ בפעימה הנוכחית המורים יקבלו רק 400 ₪.
- התוספות על השנה שעברה על סך 9600 ₪ שנדחו, יגיעו כמענק יחיד וימוסו בהתאם, ולא יוכרו עבור תנאים סוציאליים נלווים.
לצד ההצלחות הרבות ישנם גם מחירים אותם שילם האוצר שלטעמנו לא יסייעו למטרות הציבוריות בתחום החינוך. תוספת אחוזית על גמולי השתלמות מסייעת בעיקר למורים וותיקים ואין לה כל הצדקה חינוכית, וכן לא הושגה התקדמות באתגר פישוט הליך הפיטורים.
