עם תחילת כהונתה של הממשלה השלושים ושש התבשרנו כי הקואליציה השלטונית החדשה מעוניינת לקדם שינויים מבניים משמעותיים במערך הוועדות הפועלות בכנסת. תפקודו של מערך זה משליך באופן משמעותי על איכות הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, ולכן חשוב לעמוד על המשמעות של שינויים אלה ולראות האם כדאי לקדמם.

שינוי משמעותי אחד הוא הקמה של שלוש ועדות כנסת חדשות: ועדה לענייני בריאות – תחום מדיניות שטופל עד כה על ידי אותה ועדה שבה מטופלים תחומי העבודה והרווחה, ועדה לענייני ביטחון פנים – תחום מדיניות שטופל עד כה על ידי אותה ועדה שבה מטופלים תחומי הפנים והגנת הסביבה וועדה שתקדם חקיקה בתחום השימוש בקנאביס. אלו תתווספנה לשתים-עשרה ועדות קבועות הפועלות מכוח תקנון הכנסת – חלק מהן כאמור במתכונת חדשה עם תחומי פעילות צרים יותר, לשתי ועדות קבועות הפועלות מכוח חוקים שונים (ועדת האתיקה והוועדה לעניין הקרן לאזרחי ישראל), וכן לוועדות המוקמות כל פעם מחדש לאחר תחילת כהונתה של הכנסת.

שינוי משמעותי שני הוא הקטנה של מספר החברים המרבי בוועדות השונות. כיום חוק הכנסת קובע כי מספר החברים המרבי ברוב הוועדות הקבועות הוא חמישה-עשר, כאשר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הכספים ובוועדת החוקה, חוק ומשפט מספר החברים המרבי הוא שבעה-עשר, ומספר החברים בוועדת הכנסת נקבע מחדש בכל כנסת. בוועדת האתיקה מכהנים ארבע חברים ובוועדה לעניין הקרן לאזרחי ישראל – עד תשעה. נטען על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה כי הקואליציה החדשה מתכננת להקטין מספרים אלה, אולם בעת כתיבת שורות אלה לא מצאנו מידע מוסמך על מספרים חלופיים.

החוק הנורווגי

גורמים באופוזיציה מתחו ביקורת על שני השינויים האמורים, כמו גם על שינוי מבני שלישי – אימוץ גרסה מרחיבה של “החוק הנורווגי” (המאפשר לחברי ממשלה המכהנים כחברי הכנסת להתפטר מהכנסת, להיות מוחלפים על ידי חבריהם לרשימה ולשוב לכהן בכנסת במקרה שבו הם מתפטרים מהממשלה), בטענה שהם עלולים לפגוע באיכות עבודת הכנסת ובייצוג ההולם וההוגן של הסיעות השונות בכל ועדה ו-ועדה, וכן בטענה כי הם יביאו לבזבוז של כספי ציבור לטובת תשלום משכורות של חברי כנסת חדשים ועובדים חדשים בכנסת (יועצים פוליטיים נוספים ועובדים נוספים בוועדות החדשות).

יתרה מזאת, סיעות האופוזיציה אמורות לקבל בכנסת הנוכחית את ראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה, את ראשות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ואת ראשות ועדת המדע והטכנולוגיה. בה בעת ובשונה מהמצב שהיה נהוג לאורך רוב שנותיה של הכנסת, ראשות ועדת הכלכלה – הנחשבת לוועדה חשובה ומשפיעה בהרבה מוועדת המדע והטכנולוגיה – תימסר לחבר הכנסת מאחת מסיעות הקואליציה (כחול-לבן) ולא לחבר כנסת מסיעה באופוזיציה. צעד זה הגביר – בצדק – את זעמם של חברי האופוזיציה.

עם זאת, יישום של “החוק הנורווגי”, של הרעיון להקים חלק מהוועדות החדשות ושל הרעיון להקטין את מספר החברים המרבי בוועדות עשוי דווקא לשפר את מלאכת הפיקוח של הכנסת על הממשלה, אם הוא יתבצע כהלכה ויכלול מרכיב נוסף. ראשית, כניסתם לכנסת של חברים חדשים במסגרת “החוק הנורווגי” תקדם את ההפרדה המבנית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת, תגדיל את מספר חברי הכנסת שיהיו פנויים לעסוק בעבודה פרלמנטרית בלבד ותאפשר תגבור של מערך הוועדות בנבחרי ציבור נוספים. השרים יעסקו בענייני משרדם ויבואו לתת דין וחשבון לחברי הכנסת על עניינים אלה – במליאה ובוועדות – במקום להקדיש חלק (לא מבוטל) מזמנם להצבעות במליאה. הבעיה אינה ביישום רחב של “החוק הנורווגי”, כי אם בקיומם של כמה משרדי ממשלה מיותרים (דוגמת המשרד לשוויון חברתי והמשרד לשיתוף פעולה אזורי) ובכהונה של מספר גדול מדי של חברים בממשלה.

שנית, תחומי הבריאות וביטחון הפנים תופסים מקום מרכזי במדיניות הציבורית של המדינה המודרנית – ועל אחת כמה וכמה בישראל של השנים האחרונות. החשיבות והמורכבות של תחום הבריאות בלטו באופן מיוחד במהלך מגפת הקורונה והצורך לפקח על גופי ביטחון הפנים הורגש באופן מיוחד במהלך מבצע “שומר החומות”, במהלך “אינתיפאדת הסכינים” ובעת חשיפת כשלים שהתגלו בחקירות משטרה של אישי ציבור ועובדי ציבור ובעיות בהתנהלותם של גורמים במטה הארצי של המשטרה. אי לכך, מוצדק לייחד לכל אחד משני תחומים אלה ועדת כנסת שתבצע באופן יסודי עבודת חקיקה ועבודת פיקוח. כך גם תגדל ההלימה בין תחומי העיסוק של משרדי הממשלה לבין תחומי העיסוק של ועדות הכנסת.

שלישית, הקטנת המספר המרבי של חברי הכנסת המכהנים בוועדות הקבועות – למשל לאחד-עשר חברים בוועדה – עשויה לאפשר את הורדת העומס המוטל על כל אחד מחברי הכנסת, שכן יהיה צורך לאייש פחות מקומות בכל ועדה. כמו כן, בזכות אימוץ “החוק הנורווגי” מאגר חברי הכנסת שיהיו פנויים לכהן בכל ועדה יהיה גדול יותר. עם זאת, יש לוודא כי היחס המספרי בין סיעות הקואליציה לבין סיעות האופוזיציה נשמר בכל ועדה וועדה וכי סיעות האופוזיציה לא תקופחנה, כפי שחוששים חלק מחברי הכנסת המשתייכים אליה.

בנוסף, התועלת שבהגדלת מספר חברי הכנסת העוסקים בעבודה פרלמנטרית בלבד ובהוספת ועדות חשובות עלולה לקטון אם מהלכים אלה לא יילוו בהקטנת המספר הכולל של הוועדות שתפעלנה בכנסת. הקטנת מספר הוועדות תאפשר לכל אחד מחברי הכנסת לכהן במקביל במספר קטן יותר של ועדות ולהתמקצע בתחומי הפעילות שלהן.

הפתרון

על כן, מוצע בזאת להימנע מהקמה מחודשת של הוועדות הלא הקבועות ולהעביר את הנושאים שבטיפולן לוועדות אחרות או להופכן לוועדות משנה של ועדות קבועות. את פעילות הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים ניתן להעביר לטיפולן של ועדת העבודה והרווחה וועדת הפנים, את פעילות הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול – לטיפולן של הוועדה החדשה לביטחון הפנים וועדת העבודה והרווחה (ובמקרים מסוימים גם לטיפולה של ועדת הבריאות החדשה), את פעילות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד – לטיפולן של ועדת העבודה והרווחה וועדת החינוך, את פעילות הוועדה לענייני קנאביס – לטיפולה של ועדת הבריאות ואת פעילותה של ועדת הרפורמות – לטיפולה של ועדת הכלכלה. כמו כן, במקום להקים ועדה לפניות הציבור ניתן לקבוע שכל ועדה קבועה תקדיש בכל חודש יחידת זמן מוגדרת בסדר יומה לטיפול בפניות הציבור הרלוונטיות לה.

יישומן של ההצעות המבניות של הקואליציה החדשה – תוך כדי שמירה על הוגנות כלפי האופוזיציה – יחד עם הקטנת המספר הכולל של ועדות הכנסת עשויים לשפר משמעותית את איכות החקיקה של הכנסת ואת איכות הפיקוח שלה על הרשות המבצעת.

פורסם לראשונה באתר מידה