מה משותף לתייר ששכר דירה לשבוע ב-airbnb, נהגת שאספה בדרכה לעבודה נוסע לפי הצעה מהאפליקציה של "וויז", ולבעל מסעדה שמכר מנה באפליקציה של וולט? מעבר לשימוש באפליקציה, כולם ביצעו עסקה מסורתית שכמוה נעשות בשוק כבר מאות בשנים, אבל במחיר זול יותר ובמהירות רבה יותר. בנוסף העסקה נסגרה ללא תיווך או גורם מנהל, לפחות לא גורם אנושי. הכירו נא – כלכלת הפלטפורמות.
מה שמאפשר לכלכלת הפלטפורמות לזרז ולהוזיל עסקאות הוא רשתיות המשתמשים – במקום שגורם מנהל יידרש להכיר את מאפייני המשתמשים השונים, מאפשרת הטכנולוגיה לרבבות המשתמשים השונים ל"העלות" לרשת את השירות או המוצר שהם מבקשים לרכוש או מחפשים לצרוך. אל תוך מאגר ההצעות נכנס אלגוריתם ומתאם בין הצדדים. באורח פלא הצלחת השידוך אינה תלויה במחויבות הצדדים לפעול במועד קבוע, או למעשה לפעול בכלל, אלא בידיעת הצדדים כי ככל הנראה יצליחו לתאם "עסקה" באמצעות ריבוי המידע והעברתו היעילה בין הצדדים.
מאפיינים אלו של כלכלת הפלטפורמות העניקו לאלפי משקי בית בישראל יתרונות בדמות עצמאות וגמישות. הקטנת עלויות הפרסום וזמינות הצעות העבודה מאפשרות לאנשים רבים להציע לציבור שירותים תוך חסכון בעלויות המסורתיות של הקמת עסק – פרסום, שכירת משרד, עלויות תקשורת וציוד משרדי. העובדה שעיסוק באמצעות הפלטפורמה לא דורש התחייבות לעבודה בשעות מסוימות מאפשרת את העצמאות גם לעוסקים שרוצים לעבוד בהיקף נמוך – למשל סטודנטים, או מי שמבקשים הכנסה נוספת מבלי להתחייב למשרה נוספת קבועה. תוצר נוסף של כלכלת הפלטפורמה הוא קיומם של עסקים שכל מהותם הוא קבלת הצעות עסקה דרך הפלטפורמות. מן הצד השני גם העסקים הקטנים המסורתיים נהנים. כך למשל חברות הסעדה אינן נדרשות להחזיק מערך שליחים, ומשרדים יכולים להעביר עבודות משרדיות פשוטות מזדמנות כמו עיצוב, או הקמת אתרים, לעוסקים עצמאיים דרך הפלטפורמה.
מורכבות הקמת והחזקת עסקים קטנים בישראל, בעיקר בכל הנוגע לדיווח המס, מביאה משתמשים רבים להימנע מ"פתיחת תיק" ברשויות המס ולחפש חלופות פחות טובות. הצעת חוק שנמצאת על שולחן הכנסת להקלת רישום עסקים מזעריים ודיווח ההכנסות עשויה להיות הפתרון אך ייתכן שזה יהיה מאוחר מדי.
בימים אלו מתנהלת מערכה לחיסול אפשרות הפרנסה העצמאית דרך הפלטפורמות. בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תובענה ייצוגית המבקשת להחיל יחסי עבודה בין שליחים העושים שימוש באפליקציה של חברת וולט ובין החברה. מטרת התביעה המוצהרת היא לפעול לנטילת מעמד העצמאי גם ממשתמשי פלטפורמות אחרות. במקביל, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, החלה סדרה של ישיבות עם מטרה דומה – לקדם חקיקה שתחיל חזקה לפיה המשתמשים באפליקציות הם עובדי הפלטפורמה.
חקיקה כזאת נדרשת, לפי טענת המקדמים אותה, כיוון שמשתמשי האפליקציות אינם יודעים מה טוב להם. כביכול עדיף להם להפקיד את עתידם הכלכלי בידי אנשי וועד ממולחים מארגוני העובדים, גם במחיר איבוד חירותם ועצמאותם.
היתרון הכלכלי שיצמח לארגוני העובדים שמגבים ומלווים את המאמצים האלו ברור – הגדרת העצמאיים כעובדים משמעה הזדמנות לאגד אותם ולשלשל לכיסם מאות אלפי שקלים שנתיים בדמות דמי חבר ודמי טיפול (בכפייה). לארגונים אף תזדמן האפשרות לאגד חברות הייטק שעובדיהן השכילו עד כה להימנע מכך. אין להתפלא אפוא שהתמיכה למהלך מגיעה מחברי כנסת ממפלגות המשחרות לפתחה של ההסתדרות.
המפסידים הגדולים יהיו מי שמשתמשים באפליקציות לפרנסתם. החלת יחסי עובד ומעסיק משמעה אובדן העצמאות והגמישות. מעסיק שנדרש לשלם לעובד הטבות סוציאליות כמו ימי חופשה ומחלה, הפרשות לביטוח לאומי לא יכול להרשות לעובד להיות עצמאי וגמיש בשעות העבודה ואופייה. העלויות הרבות יאלצו ככל הנראה את הפלטפורמות לצמצם את מספר המשתמשים ועוסקים רבים ימצאו את עצמם ללא פרנסה. וכך בשם הפטרנליזם הסוציאלי יבוא לקיצו סיפור הכלכלה השיתופית בישראל.
