תמצית
ממצאי סקר PIAAC מראים כי בהשוואה בין-דורית, מצבם של החרדים והערבים בשוק העבודה במקרים רבים אינו מתכנס למצבם של היהודים הלא-חרדים. השוני במיומנויות הנשים הערביות, הצעירות והמבוגרות, מלמד על קיומו של תהליך סגירת פערי המיומנויות מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. עם זאת, הן הנשים הערביות והן הגברים הערבים עדיין נמצאים הרחק מאחורי היהודים ברמת המיומנות, בשכיחות השימוש במיומנויות בעבודה וברמת השכר. לעומתם, הנשים והגברים החרדים קרובים יותר ברמות המיומנות והשכר ליהודים הלא-חרדים, אך השוני במיומנויות ובשכר של הצעירים והמבוגרים אינו מנבא צמצום בפערים לעומת היהודים הלא-חרדים. באופן ספציפי, הגברים החרדים הצעירים מציגים רמה נמוכה במיוחד של נגישות למחשבים ושליטה באנגלית, במה שעלול לסמן חוסר פתיחות לשוק העבודה שהולך וגובר.
שלוש תוצאות חיוביות עולות מהסקר:
הנשים הערביות הצעירות מציגות שיפור מרשים ועקבי במיומנויות ביחס לנשים המבוגרות מהן, הנשים החרדיות הצעירות מיומנות מהישראלית הממוצעת במספר תחומים, וכלל הקבוצות שנבדקו מצמצמות לרוב את פערי השכר מהיהודים הלא-חרדים.
סיכום והמלצות
שוק העבודה בישראל מתאפיין במיומנויות ובשכר נמוכים מהממוצע ב-OECD. הניתוח בעבודה זו מעלה כי הדבר אינו נובע רק ממיומנויות ופריון נמוכים של חרדים וערבים, שכן התוצאות של יהודים לא-חרדים אינן גבוהות מממוצע החברות ב-OECD. עם זאת, הניתוח מעלה גם כי התכנסות של החרדים והערבים לשיעורי המיומנויות והשכר של יהודים לא-חרדים עשויה לקרב מאוד את ישראל לממוצע ה-OECD. עבודות נוספות הראו, כי התכנסות מלאה של קבוצות המיעוט הללו עשויה להוות גם מנוע צמיחה נוסף לכלכלה הישראלית, ואי-התכנסות או התכנסות חלשה עלולות למשוך כלפי מטה את רמת החיים בישראל, במיוחד לאור ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות בעשורים הקרובים.
בעבודה זו הושם דגש על מיומנויות בוגרים בשוק העבודה בפילוח גילאי ומגדרי, תוך ניסיון לפרק את בעיית המיומנות של העובדים הישראליים לגורמיה. בעוד כלל קבוצות המיעוט מציגות רמות מיומנות נמוכות ביחס ליהודים הלא-חרדים, ישנן קבוצות מסוימות המתבלטות לטובה: נשים חרדיות, שבחלק מהתחומים משתוות במיומנותן לנשים היהודיות הלא-חרדיות, ונשים ערביות צעירות, שבעלות רמות מיומנות גבוהות בהרבה מהנשים הערביות המבוגרות מהן ומשתפרות בקצב מהיר מהגברים הערבים. למרות נקודות חיוביות אלו, במקרים רבים החרדים והערבים אינם מתכנסים למצבם של היהודים הלא-חרדים בשוק העבודה. הנשים הערביות סוגרות פערי מיומנויות והנשים והגברים הערבים סוגרים פערי שכר, אולם לא נראה ששני המינים מצליחים להגיע למשרות איכותיות יותר בשוק העבודה, הדורשות מיומנויות גבוהות יותר. הנשים והגברים החרדים מצליחים קצת יותר מהערבים להגיע למשרות איכותיות יותר, אולם הם מציגים שיפור בין-דורי נמוך מהערבים ברמת המיומנויות, ביחס למיומנויות היהודים לא-חרדים. בולטת במיוחד הנגישות הנמוכה למחשב וחוסר השליטה באנגלית של הגברים החרדים הצעירים, שעלולה להעיד על מגמת חוסר פתיחות הולכת וגוברת בקרב הצעירים. בהקשר של הזכאות לבגרות, היא נמצאה מתואמת עם מיומנות ושכר גבוהים בקרב היהודים הלא-חרדים, אך רק קבוצת הגברים החרדים מציגים מתאם חיובי דומה. הנשים החרדיות והנשים והגברים הערבים אינם מציגים מתאם כזה, במה שעלול להעיד על רמה נמוכה של לימודים לבגרות. מבחינת השכר, קיים שיפור הבין-דורי ביחס ליהודים הלא-חרדים קיים הן אצל הערבים והן אצל החרדים.
גורמים רבים משפיעים על רמות המיומנויות של האוכלוסייה, לא על כולם ניתן להשפיע באמצעות מדיניות: יכולת ההשפעה על ההעדפות של האזרחים להרוויח שכר גבוה או לרכוש השכלה בתחומים עם שכר גבוה – מוגבלת. בהקשר של החרדים, המועצה הלאומית לכלכלה כבר הרחיבה בעבר על חסמים בשוק העבודה הקשורים בתפיסות העולם של החרדים. תפיסות החרדים ככל הנראה משפיעות באופן משמעותי על רמת מיומנויות הבוגרים שלהן שנמדדה. יחד עם זאת, האפשרות להסיר את המגבלות החיצוניות העומדות בפני החרדים היא גם בעלת ישימות פוליטית וטכנית, וגם עשויה להתברר כאפקטיבית במיוחד בשיפור מיומנויות החרדים שכן בוחרים להשתלב בשוק התעסוקה.
ישנם שלושה גורמים ברי תקנה שעלולים לגרום למיומנויות נמוכות בקרב חרדים: מחסור בלימודי ליבה, חוסר גישה למחשבים וחוסר מודעות לחשיבות המיומנויות השונות בשוק העבודה. בהקשר של מחסור בלימודי ליבה וחוסר גישה למחשבים, הפתרון לא חייב להגיע במלואו דרך המערכת הממוסדת ועל חשבון לימודי הקודש הקיימים. מסגרות אלטרנטיביות ללימודי חול בשעות אחר הצהריים ובערב, באופן שאינו כופה ומעורר התנגדות בקרב מוסדות החברה החרדית, עשויות להיות אפקטיביות יותר. בהקשר של חוסר המודעות להשפעת המיומנויות על רמת השכר, עבודה זו נועדה לגשר על פערי מידע מסוג זה ולשרת גם את מקבלי ההחלטות והמנהיגים בחברה החרדית.
בהקשר של האוכלוסייה הערבית, יש לבחון מדוע השיפור הבין-דורי במיומנויות ביחס ליהודים הלא-חרדים אינו מתבטא יותר בשיפור בשימוש באותן מיומנויות בשוק העבודה. על אף השיפור ברמות המיומנות של הערביות ביחס ליהודיות הלא-חרדיות, רמת המיומנות של הערביות (וגם הערבים) עדיין נמוכה באופן משמעותי משאר קבוצות האוכלוסייה. בהקשר זה, תוכנית החומש של המגזר הערבי, שאחת ממטרותיה היא שיפור נגישות האוכלוסייה הערבית למקומות לימוד ותעסוקה, עשויה לעזור במעבר של העובדים הערבים למשרות הדורשות מיומנות גבוהות יותר.
*כותב עבודה זו רוצה להודות לאיציק פנחס על תרומתו המשמעותית לגרסה מוקדמת של הנייר, כמו גם לאיתמר יקיר, אריאל קרלינסקי, גלעד גייבל ומיכאל שראל על הערותיהם המועילות. העבודה מוקדשת לזכרו של זאב מאיר ז"ל
