יתרה מזו, ההנחיות מפלות בכך שאינן עקביות עם מדיניות האיחוד האירופי במצבים מקבילים. האיחוד האירופי מעניק סיוע כלכלי ומשתף פעולה עם מספר רב של מדינות המחזיקות בהתנחלויות בשטחים המוגדרים על ידי אירופה ככבושים, ביניהן מרוקו, טורקיה ורוסיה. באף אחד מהמקרים לא הוטלו מגבלות על הסיוע הדומות להנחיות בדבר מתן מענקים לישראל, ובחלק מהם האיחוד האירופי אף מממן באופן ישיר וגלוי את משטרי הכיבוש ואת המתנחלים.
הטענה שהמשפט הבינלאומי מחייב את ההנחיות החדשות חושפת את האיחוד האירופי, וכן חלק מהגופים הקשורים אליו, לאפשרות של צעדים משפטיים שינקטו נגד פעילותם בשטחים כבושים אחרים.
לא זו אף זו, המחברים מראים כי הנחיות האיחוד חותרות תחת תהליך השלום באמצעות ניסיון להסדיר את הנושאים שנשמרו למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים וכן פוגעות במעמדם של ההסדרים הטריטוריאליים שנקבעו בהסכמים קיימים. לפיכך, יהיה זה בלתי נבון מצד ישראל לשתף פעולה עם יישום ההנחיות. הדוח מציע ניסוח שאיננו סובל מהפגמים שנמנו לעיל ועשוי להתקבל על דעתה של ישראל.
הדוח מציג מידע חדש, חשוב והכרחי לכל דיון בקשר להנחיות האיחוד האירופי, למשא ומתן בקשר לתכנית הורייזן 2020, לדיון על המעמד המשפטי של ההתנחלויות ועל יחסי ישראל-האיחוד האירופי.
לדוח המלא באנגלית
לדוח המלא בעברית
