בעקבות פסק הדין שמנע את השביתה של ההסתדרות הרפואית נגד הרפורמה (ס"ק 57697-07-23).
במשפט אחד:
בית הדין לעבודה קבע ששביתת ההסתדרות הרפואית נגד הרפורמה היא שביתה פוליטית אסורה, ושטענות הר"י על חשש לפגיעה ברופאים ובמערכת הבריאות הם חששות תיאורטיים ובלתי ישירים, שלא יכולים להצדיק שביתה הפוגעת במאות אלפי אנשים.
במסגרת המחאות נגד הרפורמה המשפטית הכריזה ההסתדרות הרפואית (הר"י) על שביתה בת 24 שעות – בתי החולים פעלו במתכונת שבת וחג וממטופלים רבים נמנעו טיפולים. השביתה התקיימה יום לאחר שהתיקון לחוק-יסוד: השפיטה עבר בכנסת, ויומיים בלבד לאחר ההכרזה על סכסוך עבודה. כשבע שעות לאחר תחילתה הופסקה השביתה, בעקבות בקשה לצווי מניעה שהגישה המדינה. סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, השופטת אריאלה גילצר-כץ, קיבלה את בקשת המדינה והוציאה צו שקבע שכל שירותי הבריאות חייבים לחזור לעבודה באופן מיידי.
ההסתדרות הרפואית היא האיגוד המקצועי המייצג את מרבית הרופאים במדינת ישראל. היא הודיעה על סכסוך עבודה כי לטענתה תיקון החוק בעניין עילת הסבירות יפגע בתנאי עבודתם ובזכויותיהם של הרופאים, כמו גם במערכת הבריאות, בכך שימנע מבתי המשפט לבקר החלטות שרים או גורמים מקצועיים בתחום הבריאות.
הר"י טענה שמדובר בשביתה שנועדה להגן על זכויות ותנאי עבודה של הרופאים (המכונה "שביתה כלכלית" או "שביתה מעורבת"), ולא שביתה פוליטית – שהיא שביתה שכל מטרתה להתערב בעניין פוליטי, שלא נוגע בתנאי העבודה. אולם בית הדין דחה את הטענה הזו. לדבריו, ה"חששות" שהעלתה הר"י כי התיקון לחוק יפגע בזכויות ובתנאי העבודה שלהם, או במערכת הבריאות בכלל – הם חששות תיאורטיים שנוגעים לתוצאות שרחוקות מלהיות ודאיות ושעוסקים בתוצאות משוערות בעתיד רחוק. הר"י לא שכנעה כי צפויה פגיעה ישירה בזכויות הרופאים. לפיכך מדובר בשביתה פוליטית ולא בשביתה שמטרתה להגן על זכויות הרופאים או לשמור על מערכת הבריאות.
בית הדין הדגיש גם את ההשלכות הקשות של השביתה: השביתה פוגעת באופן חריף במטופלים במערכת הבריאות הציבורית, אשר ממתינים לטיפולים רפואיים במשך חודשים רבים, וכן את הפגיעה החמורה בחולים – מבוגרים וילדים כאחד.
בית הדין שלל גם את טענת הרופאים כי מדובר "רק" בשביתת מחאה קצרה ולא יותר. זאת משום שמדובר היה בשביתה השנייה בתוך שבוע (שביתה קודמת, בת שעתיים, התקיימה ביום 19.7.2023), ועובדה זו שוללת את הטענה שמדובר בשביתת מחאה קצרה בלבד. שביתת מחאה היא קצרה וחד פעמית, ולא יכולה להתקיים פעמיים באותו שבוע.
בית הדין הוסיף והזכיר להר"י שעל פי חוק, מותר להכריז על שביתה אך ורק אם עברו 15 יום ממועד ההודעה על סכסוך עבודה, ובמקרה הזה הר"י לא טרחה לחכות אפילו יום אחד. שביתה בהתראה קצרה לא מאפשרת משא ומתן, ולא מאפשרת היערכות מצד חולים ומטופלים.
בית הדין לעבודה הזכיר לכולנו שהשביתה היא כלי נשק רב עוצמה שמטרתו היא הגנה על זכויות עובדים בלבד. אסור להשתמש ביכולתם של ארגוני עובדים להשבית את מערכת הבריאות למטרות פוליטיות, שהקשר בינן לבין זכויות העובדים הוא תיאורטי בלבד ולא ודאי או מבוסס כלל. דבריו הברורים של בית הדין נוגעים כמובן לא רק להסתדרות הרפואית, אלא לכל ארגון עובדים שידו על השאלטר ושמוכן להשבית את המדינה כמנוף פוליטי.
כתיבה: עו"ד ישי ריבלין
להרחבה:
פסק הדין של בית הדין לעבודה – ס"ק 57697-07-23 מדינת ישראל – ההסתדרות הרפואית בישראל (25.7.2023).
בית המשפט העליון על שביתה פוליטית – בג"ץ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, מ(1) 673 (1986)].
בית המשפט העליון על שביתה מעורבת (מעין-פוליטית) בג"ץ 1074/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, מט(2) 485 (1995).
מורן סבוראי משפט העבודה הקיבוצי – תיאוריה, פרקטיקה ומעשה (2023).
